בזמן שרוב אזרחי ישראל רואים ברשתות החברתיות כלי בידורי או חברתי, מומחה הסייבר ברק גונן, מרצה בכיר במרכז האקדמי לב, מזהיר בפרק השני של הפודקאסט "מדברים סייבר" כי המדינה נמצאת במצב מסוכן של אובדן ריבונות בזירה הדיגיטלית.
לדבריו, בעוד הציבור סומך על המדינה שתגן עליו, המציאות היא שהריבון הישראלי כמעט חסר אונים מול ענקיות הטכנולוגיה, המאפשרות פגיעה כלכלית וביטחונית באזרחים ללא כל פיקוח או דין וחשבון.
"המדינה שלנו איבדה את השליטה שלה על מה שקורה", קובע גונן בנחרצות ומציג שתי דוגמאות עדכניות הממחישות כיצד הפלטפורמות הללו הפכו לכר פורה לפעילות עוינת, כמעט ללא הפרעה.
הדוגמה הראשונה היא מבצע הונאה כלכלי מתוחכם שהתרחש לאחרונה, המבוסס על טכנולוגיית "דיפ-פייק" (זיוף עמוק באמצעות בינה מלאכותית). "היו האקרים שלקחו אנשי אישי ציבור מוכרים בתחום הכלכלי, ביניהם אגב פרופסור אמיר ירון נגיד בנק ישראל, ויצרו סרטוני וידאו שכביכול האנשים האלה ממליצים על קנייה של מניות".
גונן מדגיש כי בעוד ניתן לייצר סרטונים משעשעים באמצעות טכנולוגיה זו, הפוטנציאל ההרסני שלה עצום. "ילד בן 14, יכול לקחת עכשיו את הסרט שאנחנו עושים, ולשנות את הטקסט שלו, ולהתאים את השפתיים שלנו, ככה שאנחנו נדבר בשבח לחמאס או לחיזבאללה. תחשוב איזה פגיעה תהיה לאדם במוניטין אם פתאום ישמעו אותו אומר מסרים קיצוניים.
במקרה הכלכלי שהוצג הנזק היה מיידי. ההונאה פעלה בשיטת "הרצה ומכירה": "הרעיון הכללי הוא שאתה קונה מניות מאוד בזול, אתה גורם לאנשים להשקיע במניות האלה, באמצעות המלצות מידוענים ואז אתה מוכר אותן. אחת המניות האלה, עקבתי אחריה, זה מניה שהתחילה מ-4 דולר, והגיעה ל-600 דולר לפני שנפטרו ממנה".
אלא שהבעיה החמורה, לדברי גונן, אינה ההונאה עצמה, אלא חוסר האונים המוחלט של המדינה ושל הנפגעים. "מה מדינת ישראל עשתה מהדבר הזה? למי שנפגעו - כולל נגיד בנק ישראל - לא היה למי לפנות כשפייסבוק בעצמה מרוויחה מהפצת התכנים. אלה היו קמפיינים ממומנים שפייסבוק הרוויחה מהפצה של הפייק הזה שפגע במוניטין של אנשים".
תגובת המדינה, כשהגיעה לבסוף, הייתה סמלית במקרה הטוב. "מדינת ישראל, באמצעות רשות ניירות ערך, הוציאה מכתב חריף לפייסבוק שאפילו לא טרחה להגיב".
הדוגמה השנייה שגונן מציג חמורה אף יותר, ונוגעת ישירות לביטחון הלאומי: גיוס סוכנים איראנים דרך הפייסבוק. הוא מתאר תרחיש שהתרחש בפועל: "נער ישראלי, נכנס לפייסבוק למכור משהו, פונה אליו המודיעין האיראני ומציע לו בהתחלה משימה מגוחכת ואז מעלה את הרף ומגיע שלב הסחיטה. השב"כ מעריך שיש כמה עשרות אנשים שהוא תפס שהמודיעין האיראני פעל מולם - אבל יש גם כמה עשרות אנשים אחרים שהשב"כ לא תפס".
גם כאן, גונן מפנה את האצבע המאשימה כלפי המדינה והפלטפורמה, ולא כלפי האזרח. "איפה פה האחריות של הרשת החברתית? יש לנו פה גבול דיגיטלי נכון? את הגבול הדיגיטלי האלה, חוצים, סוכנים איראנים, יום יום שעה שעה, פונים לאזרחי ישראל. האם פייסבוק לא ידעה שהפרופיל הזה שפנה על הנער שלנו הוא פרופיל מזויף? האם היא לא ידעה שהוא נמצא באיראן? האם היא לא ידע שהיעד שהוא פונה אליו הוא נער? איפה כאן האחריות של פייסבוק?".
הוא טוען שהאסטרטגיה הישראלית הנוכחית - לרדוף אחרי הסוכנים שכבר גויסו - היא שגויה מיסודה. "מה שאנחנו עושים הוא לתת למחבלים לעבור את הגבול ואז לצוד אותם. אין סיכול ואין פתרון לשורש הבעיה. הריבון לא בא ושומר עלינו מפני התופעה הזו".
לסיכום, גונן קובע כי הבעיה היא חוסר הבנה בסיסי של מקבלי ההחלטות את הזירה החדשה. "אני חושב שהמדינה פשוט לא מבינה את עומק הסכנה האמיתית. היא מתייחסת לרשתות החברתיות כאל לוח מודעות תמים ולא כאל תשתית אסטרטגית שדורשת פיקוח ריבוני ולכן אנחנו פשוט חסרי אונים מול התופעות הללו".