ח"כ מירב כהן
ח"כ מירב כהןצילום: דוברות כנסת

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה היום (שלישי) דיון מיוחד בנושא השפעות הגיוס הממושך על משפחות משרתי המילואים, בעקבות סקר חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מהנתונים עולה כי כמחצית מבנות הזוג דיווחו על פגיעה בקשר הזוגי, ושליש מהן ציינו כי הפגיעה אף הביאה למחשבות על פרידה או גירושין.

עוד עלה מהסקר כי 5% מבנות הזוג השכירות ו-73% מהעצמאיות נפגעו תעסוקתית, כאשר 12% מהעצמאיות עברו לעבוד כשכירות, ו-8% אינן עובדות כלל. כמו כן, 58% מהגרושות ו-48% מהרווקות שיש להן ילדים עם משרתי מילואים דיווחו על קושי כלכלי.

יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן, התריעה, "הפגיעה בנשות ומשפחות המילואים מצביעה על משבר רחב ועמוק שמחייב טיפול מערכתי, ממוקד וארוך-טווח. זו תוצאה מצערת אך לא מפתיעה של גיוס ממושך שנמשך אצל חלק מהמשרתים למאות ימי מילואים".

במהלך הדיון נשמעו עדויות קשות מצד נשות מילואימניקים. ד"ר שני סבוראי, מתמחה בכירורגיה אורטופדית, סיפרה כי גם היא וגם בעלה גויסו, "הילדים שלי היו חמישה חודשים בלי הורים. כשחזרנו, הבן שלי לא רצה שאני אצא מהבית. הוא פוחד שלא אחזור. לא קיבלתי החזר מקרן הסיוע ואין לי זמן להגיש בקשה מחודשת".

דניאל לווין משדולת המשרתים דיווחה: "מקרן הסיוע הרבה בקשות נשללות בלי הסבר. הגשתי בקשה לאובדן הכנסה של 30 אלף שקלים וקיבלתי רק 7,000. מי שלא מתייאשת ומערערת שוב ושוב אולי תצליח, אבל לא לכולן יש זמן לזה".

עו"ד עמית טרכטינגוט מפורום נשות המילואימניקים אמרה כי אין מענה מספק: "אנחנו זקוקות למענקים שיסייעו לנו רגשית. הממשלה לא מגשרת על הפערים, והסיוע שניתן לא משקף את גודל המשבר".

בתגובה לדברים, דוד הרוש ממחלקת המילואים ציין כי הוקצו 2.4 מיליארד שקלים לפיצויים, והבהיר כי גם נשים יכולות לקבל מענקים במקרים של פגיעה בהכנסה או סגירת עסק. עם זאת, שנהב אור מאגף התקציבים הבהירה כי "אין מקור תקציבי נוסף בהחלטת הממשלה".

ח"כ קארין אלהרר תקפה את המדיניות: "מה זה הסכומים האלה? למה צריך להגיש כל כך הרבה בקשות וערערים? אין אור בקצה. משפחות נמצאות מול שוקת שבורה".

נועה ליפשיץ, ראש יחידת המילואים במשרד הביטחון, ציינה כי הוקצו מעל 20 מיליארד שקלים לצרכים אזרחיים של מערך המילואים. אולם צופיה אורן משדולת המשרתים אמרה: "אני ובעלי איבדנו את מקומות העבודה שלנו, ובעלי חוזר לעוד סבב מילואים. המשרדים לא מתואמים ולא מדברים ביניהם".

רחלי סונגו משדולת הנשים אמרה בדיון: "המדינה לא רואה בנשים ובילדים גורם בפני עצמו. אין חשיבה לטווח ארוך. אחרי שנתיים אנחנו עדיין באותו מצב". ח"כ עדי עזוז הציע: "יש סל גמיש במשרד הרווחה שאפשר להשתמש בו לכל צורכי המשפחה. לא צריך להמציא את הסל מחדש. רק צריך להפעיל אותו".

מירית שקד ברק, אשת מילואימניקית, סיפרה על חברה שנפגעה קשות: "היא איבדה את ביתה ועסקה ולא קיבלה דבר. היא נופלת ואין מי שיאחז בה. צריך להקים מנהלת שתיתן מענה מותאם לכל משפחה לפי צרכיה". רן מלמד, מנכ"ל עמותת נקודת מפנה, הדגיש כי יש לדרוש שהעודפים התקציביים המיועדים למשפחות המילואים לא יוחזרו לקופת המדינה בסוף השנה, אלא יועברו לשנת 2026 לטובת המשך התמיכה.