היעלמותה של היימנוט, השאלות הפתוחות

מאז ה-25 בפברואר 2024 אבדו עקבותיה של הילדה בת ה-9, היימנוט קסאו, במרכז הקליטה שבצפת. הפרשה כבר אינה מדוברת ועם זאת מטרידה מאוד.

בראיון מפורט לערוץ 7 מעלה דורון בלדינגר, מומחה לראיות במשפטים פליליים, שורת שאלות פתוחות שטרם ניתנו עליהן תשובות, וזאת על רקע חקירה מאומצת שלו גם בבדיקת ממצאים פורנזיים בשטח וגם מתוך ניתוח מצלמות האבטחה באזור ההיעלמות.

בלדינגר מספר כיצד הגיע לחקירת הפרשה כמתנדב שבחר להצטרף למחפשים את היימנוט כשבועיים לאחר היעלמותה. הוא הגיע לצפת מכפר סבא עם כמה חברים בעלי רקע ביטחוני, וגילו אזור שונה לחלוטין מכל מה שהכירו. אזור מרכז הקליטה מוזנח באופן חריג והבניה בו מסועפת ומורכבת, כלשונו "מפלצת של בניינים". במפלצת זו סלאמס בנייה הכולל מקלטים המחוברים זה לזה במעין מנהרות, בניינים הבנויים על צלע ההר, כך שחלק מהקומות נמצא מתחת לפני הקרקע ומסביב ערימות זבל, צינורות ביוב סתומים, "לא בעיה לזרוק שם גופה ולהשאיר אותה לחיות הבר וכך היא תיעלם מעצמה בתוך ימים בודדים".

גם מצלמות האבטחה במתחם הבניינים ברמה ירודה ביותר, כזו המקשה להבחין במצולם בהן. כחלוף תקופה מאז ההיעלמות הוחלפו המצלמות לחדישות ואיכותיות יותר. בלדיינגר תוהה מדוע לא ניתן ונכון היה לעשות זאת מבעוד מועד.

עוד הוא מספר על חיפושים ביערות שמסביב ובקברי הצדיקים שבהרים הסמוכים, וגם שם העזובה וההזנחה גדולה, כמויות אדירות של זבל, ובנקל ניתן לראות בזירה כזו טובה להסתרה והעלמה. בלדינגר מתפלא מדוע החיפושים אחרי היימנוט לא החלו בניקוי כל אותן ערימות זבל המקשות כל כך על החיפושים ומאפשרות הסתרה.

השאלות הללו עלו בתחילת החיפושים, כאשר לא היה ידוע מה בדיוק מנסים למצוא. מאוחר יותר התחזק כיוון החיפושים באפיק של חטיפה ולא באפיק פגיעה פדופילית כפי שהיה בתחילה.

זמן קצר לאחר שהגיע בלדינגר כמתנדב לזירת החיפושים היה מי שהפנה את תשומת הלב של השוטרים לכך שמדובר בחוקר בעל ניסיון ורקע שהיה מעורב גם בחקר פרשיות מוכרות כפרשיית רצח תאיר ראדה. הקשר נוצר עם המשטרה שהעבירה אליו את צילומי מצלמות האבטחה. הצילומים היו קיטועים קיטועים רבים של פרקי זמן קצרים. השוטרים ציינו את הקושי לראות ולזהות את המצולם. כאשר בחן את צילומי השעות הרלוונטיות להיעלמות זיהה שני צעירים עם קפוצ'ונים שיוצאים מהכניסה האחורית של הבניין בזמן בו היימנוט עסקה בחלוקת פלאיירים שהתבקשה לחלק יחד עם חברותיה. בנקודת הזמן הזו היא חילקה פלאיירים לדירה אחת בלבד מתוך קומה שלמה, והמסקנה היא שנקודת זמן זו היא זמן ההיעלמות שלה.

בלדינגר עקב במצלמות אחר תנועת שני הצעירים וגילה שהם עוזבים את הבניין בריצה, חוברים לאחר פרק זמן למישהו, מורידים את הקפוצ'ונים, עושים סיבוב וכעבור זמן מה חוזרים למרכז הקליטה בשלב בו כבר החלו להתקבץ ניידות ומתנדבים. בלדינגר שאל את עצמו בשלב זה מדוע כל ההצגה הזו של חזרה לבניינים כחלק מהמחפשים.

אחת לכמה ימים עלה בלדינגר לצפת על מנת לקחת חלק בחיפושים ובכל יום שכזה נהג להישאר בעיר מספר שעות עד לחשיכה. בלדינגר מספר על מכולת זבל סמוכה לבניין. כששאל מתי מרוקנים אותה נאמר לו שיום לאחר ההיעלמות היא רוקנה. כששאל אם בדקו את תכולתה לפני הפינוי השיב לו בן משפחתה של היימנוט שהתכולה נבדקה. בלדינגר לא הסתפק בכך והחליט להגיע למזבלה העירונית שעל צלע ההר, שם ראה מעין מסוע הגורס את הזבל, מה שהטריד אותו מאוד מתוך ההנחה שגם זו דרך קלה להעלים משהו או מישהו.

חודש לאחר ההיעלמות הגיע בלדינגר לחיפושים ואז גילה סמוך לכניסה אחורית של הבניין רכב מסוג פורד פוקוס צבוע אפור. הדרך לאותה חניה הייתה דרך כורכר והחניה שם תמוהה, מאחר ומצידו הקדמי של הבניין הייתה חניה גדולה ונוחה. בדיקה נוספת העלתה שהצמיגים של הרכב הוחלפו לצמיגי שטח, הצבע שונה בצביעה במברשת והדלת האחורית נעולה עם ברגים, מה שאינו מאפשר פתיחה שלה מבפנים. גם שני הפנסים האדומים שמאחור הוחלפו לפנסים חדשים מה שגם הוא מעט תמוה מאחר ולא נעשה תיקון פחחות, הצביעה נעשתה במברשת ולא כחידוש ראוי של רכב בעוד הפנסים האחוריים הוחלפו לחדשים.

הסתבר, אומר בלדינגר, שככל הנראה הרכב היה מוסתר בקרטונים כבר בפעם הראשונה בה הוא הגיע לחיפושים, כלומר כשבועיים אחרי ההיעלמות. תוך כדי בדיקת הרכב זיהה בלדינגר שבקומה השלישית בבניין סמוך יש מצלמה המכוונת לעבר הרכב, ראש שהציץ נעלם. בלדינגר צילם את החלון ואת המצלמה וביקש מהמשטרה לבדוק מי מתגורר שם ומדוע המצלמה בתוך הבית כאשר היא נראית כמו מיועדת להתריע ממחפשים או משוטרים. מהמשטרה נמסר לו שכאן זה צפת ואירוע כזה אינו חריג בנוף. בלדינגר התעקש על בדיקה נוספת של בעלי הרכב והתברר שמדובר בבעלים המתגורר בחולון מה שעורר עוד שורה של שאלות, מדוע הרכב חונה לבד, מדוע מאחור, מדוע צמיגיו הוחלפו לצמיגי שטח, מה הוא עושה סמוך לזירת ההיעלמות.

כשהתקשרו לכתובת בחולון הטלפון היה מנותק. במשטרה אמרו שזה לא חריג, ולימים נטען שהאירוע נבדק ולא נמצא חשד כלשהו. שוב ושוב קיבל בלדינגר תשובות מהמשטרה ולפיהן החשדות שלו נבדקו ונשללו. על המצלמה המכוונת לרכב נאמר לו שהיא נועדה לשמור על אופנוע שהיה בקרבת מקום. לא ברור היה איך מצלמה בתוך בית מרתיעה גנבים, מה שאולי היה יכול להיות אם היא הייתה בולטת וממוקמת בחוץ.

לימים, מספר בלדינגר, הגיעה עדותה של ילדה, בת לעדה האתיופית, חברתה של היימנוט, שסיפרה ששלושה ימים לפני היעלמותה של הימנוט היה מי שניסה לחטוף אותה ואת חברתה לרכב בצבע תכלת. היא נמלטה ממנו. עדותה הייתה מפורטת מאוד, אך מאוחרת. גם כאן העדות נמסרה למשטרה שטענה שהעדות נבדקה ונשללה, אלא שבסרטון של דוברות המשטרה אודות החיפושים שנעשו לאיתורה של היימנוט התגלה פרט חשוב ודרמטי.

בלדינגר מספר כי אכן המשטרה השקיעה לא מעט משאבים בחיפושים, והדבר כולל פרשים עם סוסים, טרקטורונים ומסוק שהועלה לאוויר, אך באחד הסרטונים המשטרתיים המתעדים את החיפושים נראה היה פרש על סוס מחפש בקרבת רכב הפורד פוקוס. בלדינגר קיווה שהמצלמה תזוז מעט שמאלה על מנת שיראה את הרכב עצמו, ואכן זה קרה. המצלמה זזה שמאלה ורכב הפורד התגלה כשצבעו תכלת.

את המידע חלק בדיינגר עם יוסי אלי, כתב חדשות 13, שהגיע בדיוק מחו"ל ומיהר להיפגש אתו. אלי פעל באופן אישי למציאתה של היימנוט והנתון שגילה שצבעו המקורי של רכב הפורד הוא תכלת, הצבע שאליו ניסו לחטוף את שתי הילדות, הקפיץ אותו.

מוסיף בלדינגר ומסםר על עדות נוספת מיום היעלמותה של היימנוט, וגם עדות זו מדברת על ניסיון חטיפה על ידי שני לבושי שחור. מכאן ואילך התמקד המשך החקירה באפיק אפשרות החטיפה.

בדבריו משער בלדינגר שמדובר בחטיפה על רקע כלכלי, אם כי חטיפה שכזו יתכן ותצריך חקירה גם באתיופיה, שם יש לבדוק אם מדובר בחוב כספי כלשהו שהוביל לחטיפה. פרסום החיפושים והשאלות העולות בערוץ 13 יתכן ויביא את החוטפים להבין שלא יקבלו את הכסף ושהחקירה מתקרבת אליהם, ועם זאת יש להישמר שלא להביא אותם לסכן את חייה של היימנוט במידה והיא אכן מוחזקת בידיהם. במציאות הזו, הוא אומר, נראה שהחקירה במצב תקוע למדי.

עוד מספר בלדינגר על עדותה של בת שירות לאומי שסיפרה על קורות הערב בו נעלמה היימנוט ועדותה אומתה לפרטי פרטים בתיעוד המצולם של הזירה וסביבותיה. בעדותה היא מספרת כי אמה של היימנוט החלה לדאוג לשלומה כבר מהשעה שמונה וחצי, אך שוב ושוב ניסו להרגיע אותה ולעכב אותה מליצור קשר עם ה משטרה עד השעה עשר. גם כאן עולה שאלה, מדוע עיכבו את אותה בת שירות מלהתקשר למשטרה? ומי?

בלדינגר מספר על החלטה שלו לצרף את כל חיתוכי הצילומים ממצלמות האבטחה לסרט אחד ארוך ולבחון את האירועים באופן שכזה. כשעשה זאת גילה ש-14 דקות חסרות בצילומים, אלו 14 הדקות בהן נעלמה היימנוט. "החומר נמחק בזמן הקריטי", הוא אומר ומספר על אינדיקציות שהגיעו מאוחר יותר על כך שהיימנוט הועברה לעפולה ומשם לנקודה כלשהי בדרום.

בדבריו הוא משבח שוב ושוב את המשאבים שהקדיש ערוץ 13 לטובת החיפושים אחר היימנוט לאורך שנה שלמה כאשר הכתב יוסי אלי מטפל בתיק באופן קפדני וצמוד. כעת הוא מביע תקווה שהיימנוט אכן עדיין בחיים ומישהו יירד מהעץ, או מי שמחזיק בה או מי שצריך לשלם את חובו כדי שהיא תשוחרר.