איתמר בן מאיר, מנכ"ל חברת נת"ע האמונה על הקמת מערכת הסעת ההמונים בגוש דן, רואה בתפקידו שליחות לאומית שהתחדדה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר. בן מאיר, כלכלן ורואה חשבון ששימש בעבר כמנכ"ל נתיבי איילון, עשה פסק זמן במגזר העסקי הפרטי, אך הטלטלה הלאומית שינתה את מסלול חייו.

"אני יודע שזה ישמע דביק, אבל אחרי השבעה באוקטובר החלטתי לחזור למגזר הציבורי", הוא מספר בשיחה עם עו"ד ושמאי מקרקעין נאור גלברג, בעלים משותף בקבוצת 'מעוז השקעות חכמות בנדל"ן', בפודקאסט הנדל"ן של ערוץ 7 ו'מעוז'.

כמי שעומד בראש הפרויקט שאמור לפתור את משבר התחבורה של גוש דן, בן מאיר מחזיק בתפיסה מפתיעה לגבי העומס בכבישים. "אני לא רואה בפקקים משהו רע. פקקים מעידים על מטרופולין חי, על מרכז עסקי שמושך אליו אנשים - וגם מדובר בעניין שלא הולך להיעלם".

הוא מסביר כי המטרה אינה ביטול הגודש, אלא יצירת חלופה אמיתית. "הסיפור הוא אלטרנטיבה. האם אנחנו מצליחים לייצר לציבור שלנו אלטרנטיבה לרכב הפרטי. הקמת המטרו, הרכבת הקלה, מייצרים אלטרנטיבה".

הציבור, שמרגיש שהכל תקוע, יצטרך להתאזר בסבלנות, אך לדברי בן מאיר, הפתרון הכרחי. "היום מטרופולין גוש דן מכיל סדר גודל של כ-4.5 מיליון תושבים והתחזיות מדברות על הכפלה. זה יוכל להתרחש רק אם נייצר אפשרויות מעבר לשימוש ברכב הפרטי. קצב סלילת הכבישים לא ידביק את קצב התפתחות האוכלוסייה לעולם"

הוא מסמן את שנת 2028 כשנת המפנה שבה הציבור ירגיש בשינוי. "בערך בשלב הזה אנחנו נסיים ונשיק את הקו הסגול שמתחיל בתל אביב במערב ונוסע לאזור אור יהודה ויהוד מונוסון במזרח. בסוף 2028 נשיק את החלק הדרומי של הקו הירוק שיגיע מראשון לציון וחולון לתל אביב. זו כבר תהיה רשת תחבורתית".

בן מאיר מבהיר את ההבדל המהותי בין הרכבת הקלה, כמו הקו האדום הקיים, לבין פרויקט הדגל העתידי - המטרו. הרכבת הקלה, הוא מסביר, מיועדת לטווחים קצרים ומהירותה הממוצעת כ-20 קמ"ש. המטרו, לעומתה, הוא "הכל כפול". "אם רכבת יודעת להסיע 500 איש, המטרו יודע להסיע 1,000 ואפילו 1,300 איש ברכבת. היא תפעל לטווח יותר ארוך ותהיה תת קרקעית. זה גם מאפשר להגיע למהירויות של עד ל-60 קמ"ש".

פרויקט המטרו, הוא מדגיש, אינו חזון רחוק אלא כבר נמצא בעבודה. מדובר בפרויקט ענק הכולל 150 ק"מ של מנהרות ו- 109 תחנות בעלות של כ-180 מיליארד שקל. "זה לא פרויקט שאנחנו מדברים עליו בעתיד. העבודות כבר התחילו וגם הליך בחירת הקבלנים".

בן מאיר מכין את הציבור לכך שהעבודות, שיימשכו לפחות עשור, יהיו מורכבות. כריית המנהרות עצמן תורגש פחות אבל האתגר האמיתי יהיה בניית התחנות והוא יורגש על ידי הציבור.

בהתייחסו לסוגיית הנדל"ן, ובמיוחד לנושא הרגיש של הפקעת קרקעות, מדגיש בן מאיר כי נת"ע פועלת ברגישות ומציעה פתרונות יצירתיים. "כאשר אתה מקים מערכת מטרו בשלב כזה מאוחר אתה צריך גם להפקיע. אנחנו עושים את זה בנחישות וברגישות הראויה. אנחנו נותנים פיצויים מוגדלים לאנשים ולגופים שבאים בהסכמה איתנו - אפילו עד תוספת של 25% למחיר. בחלק מהמקרים אנחנו מאפשרים לעשות עסקאות קומבינציה ולהציע לאנשים דירה במגדל החדש שיבנה מעל המטרו".

עבור בעלי נכסים קיימים לאורך התוואי, המסר של בן מאיר חד וברור. "תחזיקו בנכס בשתי ידיים. בקו האדום ב-90% מהדירות חוו עלייה ריאלית של מחירים יותר מכל דירה אחרת באותו אזור". גם לעסקים שצפויים להיפגע במהלך העבודות, הוכן מתווה סיוע ייעודי. "הוקצו לנו מעל חצי מיליארד שקל כספים, לצורך פיצוי של עסקים לאורך תוואי המטרו בזמן העבודות. אנחנו לא הולכים להפקיר אותם".

לבסוף, בן מאיר מסכם את העשייה האדירה במונחים של שליחות לאומית. "הדבר שאני הכי נהנה זה לבנות ביחד עם העובדים שלי, את הדבר הזה שנקרא נט"ע. אנחנו רואים בפרויקטים שמשרד התחבורה הטיל עלינו זכות מאוד גדולה. אנחנו מדברים על ציונות ובונים את הארץ כדי לשפר את איכות החיים של כולם".

עו"ד נאור גלברג הוא שותף מייסד בקבוצת 'מעוז' המלווה משקי בית בהשקעות נדל"ן