הדר מוכתר, מי שפרצה לתודעה הציבורית כפעילה הצעירה והנמרצת של "צעירים בוערים" במערכת הבחירות של 2022, ממתגת את עצמה מחדש.
שנתיים לאחר הקמפיין הוויראלי שהתמקד כולו במשבר הדיור, היא מכוונת אל לב הממסד הפוליטי ומכריזה על כוונתה להתמודד על משבצת האישה החדשה בפריימריז של הליכוד. במקביל, היא מנהלת חזית אידיאולוגית אינטנסיבית בעימותים מתוקשרים בהפגנות השמאל, במה שהיא מגדירה כשליחות אישית.
"אני חושבת שלהראות את הפרצוף האמיתי של השמאלנים, זו ממש המשימה שלי פה", היא מצהירה בראיון באולפן ערוץ 7.
מוכתר טוענת כי התקשורת המרכזית מציגה תמונה מעוותת של המוחים. "אני חושבת שהשמאל הוא שמאל מסוכן, רדיקלי, קיצוני, אבל תמיד בתקשורת מתארים אותם כלוחמי הדמוקרטיה, לוחמי החופש, מאמינים בחופש ביטוי, כשבפועל זה הפוך לחלוטין. אני מראה את הצד האמיתי שלהם, את הדעות האמיתיות שלהם, אלו שלא מוצגות לציבור".
היא דוחה את הטענה כי מדובר בקומץ קיצוני בלבד. "אני לא חושבת שזה אדם אחד ספציפי או קומץ. זה הרוב המייצג".
הפעילות הנחרצת הזו בשטח, שלדבריה נועדה להוכיח כי השמאל אינו מאפשר חופש ביטוי לדעות ימניות, היא חלק בלתי נפרד מהקמפיין החדש שלה בתוך הליכוד. המעבר למפלגת השלטון, היא מסבירה, נובע מהרצון לייצג את הדור שלה, דור שלדבריה הוכיח את עצמו במלחמה האחרונה. "אני מאמינה שאני יכולה לעשות טוב לעם ישראל, להעביר חוקים שיכולים לעזור לדור שלי שאין לי הרגשה שמישהו מייצג אותו. מגיע לדור הזה, שנלחם על החיים של כולנו, שיהיה מישהו בכנסת שידבר את השפה שלהם ויפעל לחוקק חוקים שהם נזקקים להם".
מוכתר מודעת היטב לתדמית ה"גימיק" שדבקה בה במערכת הבחירות הקודמת, אך מתייחסת לכך כאל שיעור הכרחי. "אני חושבת שאז הייתי מאוד צעירה ועשיתי כל טעות אפשרית. בגיל 19 אתה חושב שאתה יודע הכל".
למרות הטעויות, היא רואה בקמפיין ההוא, הישג תודעתי. "הייתי חלוצה בתחום הזה של לשלב פוליטיקה ורשתות חברתיות. את הקמפיין שלי עשינו עם מעט כסף, בעיקר ברשתות, עם מתנדבים, הבאנו בשורה. רבע מנדט למפלגה שקמה שלושה חודשים לפני הבחירות ולא השקיעה כמעט כלום בתקציב, זה הישג שמלמד מה אפשר להביא למפלגה כמו הליכוד".
לצד המטרות הפוליטיות מוכתר נטועה כיום עמוק בעולם האקדמי. "אני בדרך לסיים את התואר השני שלי במדעי המחשב ורוצה בסמסטר הבא להתחיל כבר דוקטורט. אני יודעת ללמוד, יודעת לקרוא חוקים, יודעת לשבת בלילה עד השעות הקטנות ולתקן איפה שצריך. אם לא פוליטיקאית, הייתי רוצה להיות פרופסורית למדעי המחשב, פרופסורית ימנית".
הרקע האקדמי הזה עומד בסתירה חזיתית לתדמית שלעיתים מנסים להדביק לה. "וואו, זה יכול לחרפן אותי", היא מודה. "אני חושבת שזה בין היתר בגלל הדעות הימניות שלי. אנשים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, באים ואומרים לי, 'את טיפשה בגלל שאת מאמינה בנתניהו'".
והיא לא מתחרטת לרגע על האמון שלה בנתניהו. "הדבר שאני הכי אוהבת לדבר עליו זה פוליטיקה. כל החיים שלי", היא מתוודה. "אין לי משהו אחר. אין. יש לי ביבי, יש לי הליכוד, יש לי פריימריז, יש לי רצון לעשות טוב לעם ישראל".
עם זאת היא רוצה להיות מחוקקת פשוטה ולא מכוונת להיות שרה בממשלה. "אני רוצה להיות חברת כנסת פשוטה, להעביר חוקים שיהיו טובים לעם ישראל".
"אומרים שבהתחלה צוחקים עליך, אחר כך לא מקשיבים לך, בסוף מבינים מה אתה רוצה. אז אני מקווה שעברנו את השלב שצוחקים עליי, ועכשיו ינסו להבין אותי ובסוף אולי יקבלו אותי", היא מסכמת.