הרב אפרים זלמנוביץ, רבה של מזכרת בתיה, קורא להחמיר באיסור ההדלפות מהליכי חקירה פליליים, ובפרט באיסור פרסום שמות חשודים שטרם הורשעו. לדבריו, מדובר בפגיעה חמורה בזכויות האדם ובשפיכות דמים מוסרית.
בדבריו, התריע הרב מפני תופעת ההדלפות שהשתרשה במערכת האכיפה ובתקשורת: "נגע ההדלפות פשה בחברה הישראלית. חמור הדבר ביותר אם המקור להדלפה מגיע מהחוקר עצמו. החשוד נשפט במשפט שדה. צדק אין כאן. ממהרים לפרסם קלונו בשער בת רבים ומכתימים את שמו. על מצחו מניחים אות קין שלא יימחק לעד".
הרב שולל גם את הטענה שפרסום שם החשוד עשוי לסייע לאיסוף מידע נוסף על ידי המשטרה: "הסברה שפרסום שמו של החשוד יעלה בחכת החוקר הוכחות - איננה מהווה סיבה לפגוע במי שיתכן ויצא נקי מהחשדות. הלבנת פנים קרובה היא לרציחה שמא יטבע בים של בושה".
לדבריו, איסור הפרסום מבוסס גם על עקרונות הלכתיים ופסיקות רבניות קודמות. הוא מצטט את הרב משה אביגדור עמיאל, הרב הראשי לתל אביב, שקבע כי גם במקרה של רצח בו לא ניתן לזהות את האשם - אין לכלוא אדם כל עוד קיים ספק באשמתו. "צריך לברר בצנעא את אשמתו ורק אם קיים בחשוד מסוכנות - צריך לאוסרו", הדגיש.
בהקשר זה, מזכיר הרב גם את מסכת סנהדרין, שם מסופר על תלמיד שגילה סוד ישן מתוך סברה שהוא כבר ידוע לכולם, ונענש מידית על ידי ראש הישיבה ששלחו אל מחוץ לבית המדרש: "זה מגלה סוד ואין לסמוך עליו. קל וחומר אם מדובר במידע שחיי האדם וכבודו תלויים בו".
בדבריו הסתמך הרב גם על דברי שלמה המלך: "הולך רכיל מגלה סוד... נאמן רוח מכסה דבר". לדבריו, "המגלה סוד חבירו הוא הולך רכיל... לעומתו שומר סוד מכונה נאמן רוח. ניתן לסמוך עליו". לדבריו, יש לראות בפרסום המידע משום הלבנת פנים חמורה, שאין ממנה חזרה.