שבעת עמודי הריאיון שהעניק ישראל פרידמן עורך העיתון החרדי-ליטאי "יתד נאמן" למוסף דיוקן של מקור ראשון, מלווים בתמונת המרואיין על שער המוסף לצד טיזרים פרובוקטיביים שנבחרו בקפידה, לא היו ראיון עיתונאי רגיל.
הם היו מופע התערטלות פומבית שחשף לאור יום את שורשי העיוות בזרם החרדי ליטאי ביחס למדינת ישראל המשליך לסוגיית הגיוס. המראיין עקיבא וייס מציין בפתיח כי הריאיון נערך במערכת העיתון הליטאי בבני ברק. פרידמן עורך בעל לשון שנונה, ניצל את "משחק הבית" להציג את ההשקפה החרדית בבוטות תוך שימוש מושכל ברטוריקה מתוחכמת יהודית ואף צבאית, שיודעת לשווק את עצמה לקהל היעד.
יש לזכור. עורך יתד נאמן על פי עדותו כפוף לעורכים האחראיים האמיתיים- וועדת הרבנים הליטאים. לדבריו, הוא רק אוחז בשופר בו תוקעים "גדולי ישראל".
שופר שבעיניו אינו עיתון אלא בטאון בו לא מוקלדת אות ללא אישורם של הרבנים. אם כך, יש להניח שעובר לראיון, גם המשנה הבוטה שמציג פרידמן עברה את מבחן הצנזורה הרבנית, ומהשופר הזה עלתה תרועת השקפת העולם החרדית ליטאית.
הריאיון חושף הקבלה ודמיון לא ממש מפתיע בין הנרטיב החרדי-ליטאי לנרטיב של השמאל הרדיקלי-פרוגרסיבי. הטיעונים שמציג פרידמן ביוהרה קולחת ובוטחת, לרבות הבוז לכל מה שמריח ציונות מעשית, חושפים "אחוות נשק" אמיתית בין שני הנרטבים, שיצאו לאחרונה לזעוק בכיכר העיר. שניהם מייצגים שני קטבים של תודעה גלותית שבקעו מאותה רחם גלותית מזרח אירופית.
אחוות הרעות הגלותית, באה לביטוי באופן בו מציג פרידמן את החרדי כמי שנושא שני דרכונים - יהודי וישראלי. ביטוי תואם לתעמולת השמאל הפרוגרסיבי המבקש לבדל בין ישראל ליהודה. זה ממשיך בהליכה עיוורת נגד הרוח והאתוס הלאומי-ציוני המסתנכרנת עם תפיסת האח הפרוגרסיבי הפוסט ציוני השואף למדינת כל אזרחיה המשתלבת ב- "משפחת העמים".
"אנחנו בצד של עושי הטובה בזכותנו המדינה" קובע פרידמן, ומהדהד למעשה בניגון חרדי את דברי הרהב של אחד ממנהיגי שופרות קפלן קובי ריכטר : "הכח הביטחוני הוא אנחנו, המוחים. והכח הכלכלי הוא אנחנו. אנחנו הכלכלה ואנחנו הפתרון של המדינה"
הדמיון בין שני הנרטיבים הגלותיים בא לביטוי לא רק בעמדה החרדית המבקשת שלא להתגרות בגויים והמתורגמת אצל האחים הפרוגרסיביים לקבלת לגיטימציה בינלאומית לכל פעולה. גם בתחום הצבאי הדמיון פורח. פרידמן קובע כי הצבא לא ניצח בגלל מספר החיילים, אלא כי למדו תורה. וכשלומדים, גם "חמישה עשר לוחמים קשישים ינצחו". עמדה המתכתבת עם העמדה הפרוגרסיבית השואפת ל“צבא קטן וחכם” הנסמך על טכנולוגיה וחימוש חיצוני.
לאורך הריאיון בקול בוטח השתמש פרידמן בביטוי התלמודי "תורה מגנא ומצלא" (תורה מגנה ומצילה) אותו הפך לפטור מגיוס ורישיון לסיכול קיום תורה בהימלטות לממ"ד "לימוד תורה". אלא שתורה כשמה היא: הדרכה לחיים. להפוך את לימוד התורה למהותה על חשבון יישומה המעשי, זה כמו ללמוד רפואה ולאסור את העיסוק ברפואה. זה כמו לשנן דיני מלחמת מצווה ולאסור יציאה למלחמה.
"תורה מגנא ומצלא" היא אמירה ערכית חינוכית שנועדה לשמר עם ללא ארץ בגלות. בטח לא לעודד הפקרות והסתמכות על נס אותו שולל התלמוד בלא מעט מקורות. מסתבר שעורך יתד נאמן יודע לאחוז בשופר. אבל התקיעות הבוקעות ממנו לא ממש עשו עלייה.
הכותב הוא עו"ד ממובילי תנועת "נקראים לדגל"