הלחץ והמחאות משמאל עבדו והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר התפטר מתפקידו. על תרומתו של השר לקשרי ירושלים-וושינגטון שוחחנו בערוץ 7 עם קונסול ישראל לשעבר בלוס אנג'לס, מכרו של השר דרמר, יקי דיין.
דיין קובע כי תרומתו של דרמר ליחסי ארה"ב ישראל היא דרמטית שכן מדובר באדם הקרוב ביותר לנתניהו "ומכיר יותר טוב מכל אדם אחר את הממשל האמריקאי. הוא והיה מוציא ומביא מול הממשל בכל עניין, והכול קרה מול הממשל האמריקאי, מאיראן ועד עזה ובאמצע גם סוריה ולבנון. היה שפע של נושאים, ועל הקשר הטוב כל כך והדוק כל כך שיש בין נתניהו לבין הממשל מגיע קרדיט לרון דרמר. תרומתו הייתה גדולה מאוד".
דיין מוסיף ומציין כי כמי שמכיר את דרמר היטב ברמה האישית ויש לו "שעות דרמר רבות", הוא יכול לומר שמדובר ב"איש נבון, ערכי, מאוד מחויב למדינת ישראל, אידיאולוג במהותו ומי שכבר יותר מעשור הוא המוציא ומביא בכל עניין ודבר מול האמריקאים".
מאחר ותרומתו של דרמר ליחסי ארה"ב ישראל גולשת הרבה מעבר ועוד לפני כהונתו כשר, עולה השאלה אם התפקיד המיניסטריאלי היה נצרך לטובת הידוק הקשר הזה, ודיין משיב כי "בסופו של דבר התואר היה פחות חשוב גם לדרמר. הוא היה המוציא ומביא, האדם הקרוב לנתניהו. הרבה פעמים החלטות התקבלו ביניהם. הוא היה מעין "מיני-ביבי" במובנים רבים ואני סבור שגם עכשיו הוא לא יפרוש לגמרי. נתניהו לא ייתן לו לפרוש לגמרי. יש נושאים כבדים על השולחן כמו נורמליזציה עם סעודיה, סיום העניין האיראני ובניין המזרח התיכון וגם אם הוא לא יהיה עסוק בכך 24-7 הוא ימשיך להיות האיש למשימות מיוחדות".
על היחס לדרמר בממשל האמריקאי מציין דיין כי מדובר ב"אדם מאוד דיסקרטי, אדם שבחר במודע לא להיות בקשר עם התקשורת. אפשר לומר שהיה לו לקוח אחד שהוא נתניהו, אבל בעצם הקליינט האחד שלו הייתה מדינת ישראל. הוא ידע גם לעבוד פוליטית בתוך הממשלה ובקבינט הביטחוני. מדובר באדם בעל תפיסת עולם מאוד מגובשת שתרם רבות לחיזוקה של מדינת ישראל".
האם עובדת היותו של דרמר אידיאולוג זכתה להערכה בממשל האמריקאי, או שמא העדיפו אדם גמיש יותר כבן שיחם? יקי דיין קובע כי הממשל האמריקאי העריך מאוד את דרמר ואישיותו. "בממשל הדמוקרטי פחות אהבו את רון דרמר. הם הבינו את משקלו הסגולי הגבוה. האמריקאים יודעים לזהות מי רלוונטי ומי לא, והוא היה מאוד רלוונטי, אבל הם פחות אהבו אותו כי ראו בו כמי שיש לו תפיסת עולם רפובליקנית וכזה שרצה שטראמפ יהיה נשיא. אנחנו יודעים שהמשפחה שלו מאוד פוליטית, האב והאח היו ראשי עיר במיאמי ביץ'. לכן אני מעריך שבתקופת ביידן פחות אהבו אותו, אבל הבינו שזה האיש צריך לעבוד מולו. אין ספק שהחיבור לממשל הרפבולקיני מאוד הדוק, גם מבחינת תפיסת העולם, השפה והנושאים המשותפים, ולכן ניתן לתת לו הרבה קרדיט על כך שארה"ב בחרה לתקוף באיראן, מה שהעלה את היחסים האסטרטגיים בין ישראל לארה"ב לדרגה מאוד גבוהה".
בדבריו מדגיש דיין כי כעת בפני ממשלת ישראל ניצבים לא מעט אתגרים מול ארה"ב, וגם אם הממשל אוהד מאוד עדיין יש פערים ולא את הכול אנחנו רואים עין בעין. "לכן חשוב שאדם כזה יידע להמשיך ולדבר עם הממשל".
דיין מציין כי יחיאל לייטר, שגרירנו בארה"ב, אמור להחליף את דרמר, ואכן "גם הוא זוכה לתמיכה והבנה מוחלטת של ראש הממשלה, גם הוא דובר השפה הרפובליקנית היטב, וכידוע לכל אחד יש תחליף, אבל יש לפנינו הרבה אתגרים ולפנינו שלוש שנות ממשל רפובליקני אוהד, כך שזו הזדמנות להשיג הרבה דברים. אני מקווה שדרמר יישאר ברקע וייתן את הטון בנושאים מסוימים".
על רקע כל השבחים לאישיותו של השר הפורש, שאלנו את יקי דיין, מדוע אם כן הוא הוכרע בפני המפגינים והמוחים נגדו. דיין מטיל ספק אם אכן המחאות הללו הן אלה שהיוו את הגורם המרכזי לפרישת דרמר. "בסופו של דבר העבודה הזו מאוד קשה. כמי שעסק מעט בנושאים הללו, זו מחויבות מלאה של 24-7, אחריות גדולה ועבודה רבה, מעט מאוד זמן איכות עם המשפחה. יש לו משפחה ורעיה והוא רוצה להתחייב גם שם. זו שחיקה. בסוף אנחנו אומרים ששנת עבודה בלשכת ראש הממשלה היא "כמו שנת כלב", שבע שנים. זה לא מעט וכמות השנים שהוא עבד גם כשגריר וגם כשר לעניינים אסטרטגיים זה שוחק. הוא רצה לעזוב מזמן ולא נתנו לו כי הבינו את כוחו ומשקלו הסגולי, בוודאי מול הממשל הנוכחי".
את דבריו חותם דיין בתקוותו שדרמר "ימשיך לסייע למדינת ישראל כי יש לנו גם אתגרים גדולים וגם הזדמנויות אדירות וחשוב שמישהו שמבין כל כך את הממשל האמריקאי יישאר שם להשמיע את קולו".