במלאות שנתיים לפטירתם של אפי באואר ובנו יוסף ז"ל שנהרגו בתאונת דרכים התקיימה אתמול (רביעי) אזכרה בישוב אביתר, ולאחריה ערב לימוד והזכרה במעמד בני משפחה, חברים ורבנים.
בערב השתתפו הרב אלישמע כהן, ראש ישיבת חומש, והרב אוהד קרקובר, רב היישוב כוכב השחר. הרב כהן, שהכיר את אפי מהתקופה בה החזיק עם משפחתו את חומש במשך שבעה חודשים לאחר רצח יהודה דימנטמן הי"ד, העביר שיעור בנושא שעמד בלב עשייתו של אפי - גאולת קרקעות בארץ ישראל וחשיבות קניין הקרקע בארץ הקודש.
אביו של אפי, הרב יצחק באואר, נשא דברי הספד מרגשים ואמר, "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְהוָה. הזמן שעובר אינו מקהה את הכאב, המרחק אינו מטשטש את הדמות, החלל אינו מתמלא, ודווקא מתוך ההתרחקות רואים יותר את הגודל ומרגישים בעוצמה את החלל שנוצר. קולטים יותר ויותר כמה יקיר היה אפי, כמה משמעותי יוסף, זכור אזכרנו עוד".
בהספדו הוסיף האב כי דמותם של אפי ויוסף משתקפת בפרשת השבוע, בקניין מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו, ובקשר העמוק שבין קידושין לבין קשרו של עם ישראל לארצו. הוא ציטט את שירו של אברהם יאיר שטרן "הרי את מקודשת לי מולדת", והדגיש כי אהבתם של אפי ושושנה באואר לארץ ישראל הייתה מעין קידושין - קשר של מחויבות נצחית לאדמת הארץ.
לדבריו, "מה יותר מתאים מהמילים 'בְּחַיָּי וּבְמוֹתִי אֲנִי - רֹאשִׁי אָלִין בְּחֵיק הָרָיִך'; אפי ויוסף שבחייהם ובמותם ראשם לן בחיקה החמים של הארץ, הרעיה האהובה. והביטוי הזה 'את בדמי לעד תחיי' מוביל אותנו להמשך האחיזה והבירור של הקשר המיוחד שלנו לארצנו הקדושה והאהובה".
יו"ר תנועת נחלה דניאלה וייס אמרה, "אפי באואר היה מעמודי התווך של תנועת נחלה ושותף בהקמת מאחזים רבים וממייסדי הישוב אביתר בו שימש כמזכיר הישוב ואחראי לנושאי ביטחון. חסרונו מורגש מאוד בימי מבחן אלה כאשר תנועת נחלה משנסת מותניים ציבורית ומעשית למען התיישבות בעזה".
שושנה באואר אלמנתו של אפי, ספדה, "שנתיים שבהן עם ישראל הראה את כיסופיו לשוב לחבל עזה, נחלת שבט יהודה, הארץ שחיכתה לבניה דורות רבים. מלאכתנו, יחד עם פעולתכם שם בשמי מרום, לא נפסקת לרגע.
ומעל קברו של אפי אני קוראת לממשלת ישראל: 'הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב'. אל תערבו את אומות העולם בקשר הקדוש שלנו לארץ ישראל. אשרו מיד את ההתיישבות בחבל עזה, ומשם הלאה להרי הלבנון, לסיני ולעבר הירדן המזרחי. אני מתפללת שכל עם ישראל, 'מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ' - יזכה לחונן את עפרה של כל ארץ ישראל הקדושה, המייחלת לגאולתה השלמה, בחבל עזה, בהרי הלבנון ובעבר הירדן, לקיים: כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו".
