הלל ביטון רוזן
הלל ביטון רוזןצילום: ערוץ 14

שופט בית משפט השלום בתל אביב, טל חבקין, דחה את תביעת לשון הרע שהגיש העיתונאי הלל ביטון רוזן נגד עמותת "הייטק למען הדמוקרטיה" ודובר העמותה רועי נוימן.

סכום התביעה המקורי עמד על 280,000 ש"ח, והופחת במהלך ההליך ל-140,000 ש"ח.

פסק הדין המלא

התביעה הוגשה בעקבות סרטון שפורסם בטוויטר (כיום X) על ידי העמותה, בעקבות דברים שאמר ביטון רוזן במהלך שידור בערוץ 14. השידור עסק בפיגוע שבו נהרגו שלושה לוחמי צה"ל בגבול ישראל-מצרים, ובמהלכו התייחס ביטון רוזן להצבת לוחמים ולוחמות מעורבים בעמדות שמירה לאורך הגבול.

בין היתר, אמר בשידור: "לוחם ולוחמת, לבד, 12 שעות בלילה... מראש יש פה טעם לפגם, אם כבר בחרתם לשים שם גדוד מעורב". לטענת ביטון רוזן, דבריו נגעו לביקורת כלפי הפיקוד הצבאי בלבד ולא היו נגד החיילים עצמם.

הסרטון שפרסמה העמותה כלל עריכה של קטעים מהשידור כולל דמותו של ביטון רוזן עם הכיתוב: "בערוץ 14 לא אוהבים שנשים וגברים משרתים יחד", ו"ככה בדיוק נראית מכונת הרעל". לצד הסרטון נכתב תחילה: "צריך להתקלח אחרי הסרטון הזה", משפט שהוסר מאוחר יותר.

העמותה טענה להגנתה כי מדובר בתביעת השתקה וכי הביטויים בפרסום הם בגדר הבעת דעה לגיטימית במסגרת שיח ציבורי, ולא פרסום לשון הרע. גם רועי נוימן, ששיתף את הסרטון וכתב "לצעוק לעברם בושה זאת מצווה", טען שמדובר בביקורת פוליטית ולא בקריאה לאלימות.

השופט חבקין קבע כי מדובר בשיח פוליטי-ציבורי מוגן, ובפרט כאשר מדובר בעיתונאי כמו ביטון רוזן שהציב את עצמו בעין הציבור.

נקבע כי דבריו של ביטון רוזן "נתפסים בעיני הצופה הסביר כביקורת על ההחלטה לאפשר שמירה משותפת של חייל וחיילת", וכי הפרסום שכוון נגדו עמד בגדר הבעת דעה, ולא קביעת עובדה.

גם ביחס לטענת העריכה המגמתית, בית המשפט קבע שאין בכך להוציא את הפרסום מגדר תום לב, שכן "האדם הסביר מבין שברקע הצללית של התובע מדבר אדם אחר".

התביעה נדחתה במלואה, ובית המשפט חייב את הלל ביטון רוזן בתשלום של 40,000 ש"ח לכל אחד מהנתבעים. השופט ציין כי "מן הראוי לתמרץ שלא להגיש תביעות לשון הרע המכוונות נגד ביקורת על התבטאויות של אנשי ציבור בנושאים שבמחלוקת ציבורית בכלל, ועיתונאים שהתבטאו בערוץ תקשורת ממוסדת בפרט".

לדברי השופט: "הזירה הטבעית להתבטאות שנתפסת כביקורת על התבטאויות של אנשי ציבור בנושאים שבמחלוקת פוליטית וציבורית ולמענה לה, גם כשהיא מנוסחות בלשון נחרצת ובוטה ואף נועדה לפגוע, היא הזירה התקשורתית ולא בית המשפט".