ראש המל"ל לשעבר, מאיר בן שבת, המשמש כיום ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, אומר לערוץ 7 כי ישראל צריכה לשאוף לתמונת ניצחון ברורה אל מול המחבלים הנצורים ברפיח.
"תוצאתו של האירוע הזה צריכה להיות מובהקת: כניעה המונית, מעצר או מוות של המחבלים. פתרון של הגליה, כהצעתם של חלק מהמתווכים, איננו פסול מעיקרו, אך ניתן לקבלו רק לאחר כניעה ומעצר בידי כוחות צה"ל, ולא במקום זאת. על פניו, יש לישראל את כל התנאים להשיג זאת במקרה הזה. הזמן פועל לטובתנו וכל עוד כוחותינו ערוכים לבלום התקפה מצד הנצורים או מכיוונים אחרים, אין שום סיבה להיחפז", מדגיש בן שבת.
הוא מציין כי "האירוע הזה הוגדר על יד חמאס כסמן ליכולתה להתמודד עם אתגרי היום שאחרי ולהגן על אנשיה במציאות המורכבת שנוצרה. ולא רק בחמאס, גם בחיזבאללה טורקיה, בקטאר, במצרים ואפילו בארה"ב, התנהלותה של ישראל תבהיר אם היא נחושה לפרק את אויביה או שניתן לרצות אותה בפתרונות למראית-עין".
עד כמה ניתן להאמין לחמאס כשהוא טוען שקשה לו לאתר גופות חללים? האם לדעתך הארגון יודע היכן נמצאים הארבעה שנותרו בעזה?
"אין כאן עניין של מאמינים או לא מאמינים. יש התחייבויות שניתנו לישראל ועליהן היא צריכה להתעקש. בלי סיפורים ובלי פשרות".
טורקיה מנסה בכל כוחה להיות מעורבת בנעשה ברצועה. מה המטרה האסטרטגית שלה ועד כמה זה צריך להדאיג את ישראל?
"ארדואן חותר למצב את טורקיה כמעצמה אזורית מובילה שמעורבת ומשפיעה על תהליכים גיאו-פוליטיים במזרח התיכון ובמקביל לעקוף את ישראל כמתחרה המאתגרת והמשמעותית ביותר שלו - מבחינה צבאית, טכנולוגית וכלכלית. הוא ממצב את מדינתו כמגנת האסלאם הסוני בדגש על זרם האחים המוסלמים וענפיו במזרח התיכון. ארדואן לא מסתיר את עמדותיו. כזכור, לפני פחות מחודשיים כשנשאל על-ידי רשת Fox News האמריקנית אם הוא רואה בחמאס ארגון טרור, הוא השיב - 'לפני עשרים שנה כשנסעתי לארצות הברית נשאלתי על כך . אמרתי גם אז: אני לא רואה בחמאס ארגון טרור. להיפך. אני רואה בו תנועת התנגדות. לחמאס אין נשק או יכולות משמעותיות והם משתמשים במה שיש להם כדי להגן על עצמם'.
דברים דומים הוא אמר עוד באוקטובר 23', שבועיים בלבד לאחר הטבח: 'חמאס אינו ארגון טרור, אלא ארגון שחרור שמנהל מאבק על אדמתו'. על הרקע הזה ולאור עמדותיה ומהלכיה של טורקיה תחת שלטונו של ארדואן, חובה ולא רק מותר לחשוד, שהאינטרס הטורקי בהגברת המעורבות בענייני עזה, איננו פירוק חמאס אלא ההיפך מכך: הבטחת שרידותו, שיקומו והצרת רגליה של ישראל ושל כל מי שמבקשים להכחידו או להחלישו".
אלו דרישות ישראל צריכה להציב כעת בפני ארה"ב אם אכן הפסקת האש תתקדם לשלב השני?
"ראשית, תוכנית ברורה עם לוחות זמנים לפירוק חמאס ולפירוז צבאי של רצועת-עזה. זה כולל הגדרה חדה, מדידה ומוצהרת של כל מרכיבי הפירוז, נשק כבד וקל, התקפי ו"הגנתי", מנהרות, מחרטות, כלי שיט, רחפנים, אמצעי מודיעין וכו'.... בלי הגדרה חדה של דרישות הפירוז נמצא את עצמנו במבוך של ניסוחים מפותלים שאיש בצה"ל או במערכת המדינית לא יצליח לנווט דרכם.
שנית, תכנית מפורטת וישימה למניעת התחמשות של רצועת-עזה בחסות הסיוע ההומניטארי או מהלכי השיקום. לגבי השלטון האזרחי - כל עוד חמאס מהווה גורם הכוח החזק ברצועה, אין גורם מלבד ישראל שיוכל לנהל את ענייני הרצועה תוך עקיפת חמאס ולכן - לא צריך להתרשם מכל מיני רעיונות לועדה מנהלית או לממשלת טכנוקרטיים".
אנחנו שומעים על רצון של חיזבאללה להצית את הגבול הצפוני. האם הוא באמת מסוגל לכך?
"התשובה לכך מצויה בידי מי שמחזיק בתמונת המודיעין העדכנית. אנחנו שומעים את נאומיו והכרזותיו של מזכ"ל האירגון - נעים קאסם. בנאומו האחרון הוא איים כי "המשך התוקפנות באופן הזה של הרג והרס לא ייתכן שיימשך. לכל דבר יש גבול, ולא אגיד דבר מעבר לכך. שהגורמים הרלוונטיים ישימו לב למצב כי אי אפשר שהוא יימשך בדרך הזאת". ניכר שהוא מודד את מילותיו. על כל פנים, צה"ל ומערכת הביטחון לא צריכים לסמוך על ההערכות באשר לכך. עליהם להיות מוכנים לתרחיש כזה ולשקול ככל שנידרש להקדים מכה למכה".
השתרר שקט בזירה החות'ית-ישראלית בתקופה האחרונה. האם יש קשר להפסקת האש?
" לפי דיווחי התקשורת מהימים האחרונים, הנהגת החות'ים שלחה לחמאס איגרת שבה היא קשרה בין הדברים. נאמר בה כי 'אם האויב [כלומר - אנחנו, ישראל] ישוב לתוקפנותו נגד עזה - נחזיר את מבצעינו הצבאיים נגד הישות הציונית ונשיב את האיסור על כלי השיט הישראליים בים האדום'.
עד כמה איראן, לדעתך, ממשיכה לנסות ולשקם את הפרוקסיז שלה באזור?
"אין ספק בכך. חיזבאללה - הזרוע הכי חשובה שלהם באזור - נמצאת בעיצומו של תהליך שיקום והתעצמות, בסיוע כח קדס האיראני ויכולות ייצור עצמאיות. התקיפות הישראליות כמעט מידי יום יכולות להעיד על הקצב שבו חזבאללה מקיים את תהליך השיקום. נתונים שצה"ל מסר לתקשורת בימים האחרונים מצביעים בבירור על המצב המאתגר שבו מצויה ישראל מול חזבאללה. לפי הפרסומים, חזבאללה הצליח להבריח מאות רקטות, כולל מסוריה, לתקן ולהחזיר רקטות ומשגרים שנפגעו במהלך המלחמה, וגם לגייס הרבה מאוד לוחמים חדשים.
אני מעריך שמאמצי שיקום והתחמשות מתקיימים גם אצל החות'ים. ובכלל, אני מציע להניח שאנחנו רק באמצע העימות עם האיראנים ולא בסיומו. הם ספגו מכה קשה, נכנסו לתהליך של למידה, תיקון והתעצמות וכשירגישו שהעת מתאימה - הם ינסו להשיב את כבודם. האתגר שלנו כרגע הוא למנוע מהם את שיקום היכולות האסטרטגיות ולשמר את העליונות שלנו גם ביחס ליכולות שאליהן הם רוצים להגיע".
השבוע יבקר בבית הלבן מחמד בן סלמאן - יורש העצר של סעודיה. מה יעדי הביקור וכיצד הוא עשוי להשפיע על ישראל?
"אכן מדובר בביקורו הראשון בארה"ב של יורש העצר הסעודי מאז התפוצצה פרשת חיסולו של העיתונאי ג'מאל חשוקג'י בתורכיה, בשנת 2018. פרשה זו הובילה אז להידרדרות ביחסים בין ריאד לוושינגטון. בשלהי כהונתו ניסה הנשיא האמריקני ג'ו ביידן להביא לשיפור אולם זה הושג רק בעקבות בחירתו של דונלד טראמפ ולאחר הביקור ההיסטורי שערך בריאד. בן-סלמאן יגיע לבית הלבן עם סל דרישות ("ציפיות") בתמורה לעיגון השתייכותה של סעודיה למחנה האמריקני. בין השאר, כינונה של ברית-הגנה מורחבת בין המדינות, במתכונת דומה לזו שסוכמה עם קטאר ועיסקאות למכירת מטוסי קרב ונשק התקפי אמריקני לערב הסעודית. ניתן להעריך כי בנושאים האלה האמריקנים יציגו גישה עקרונית חיובית .
דרישה נוספת - שלא ברור כיצד תסוכם נוגעת לשאיפתה של סעודיה לתכנית גרעין עצמאית. המודל שיצרה מדינת איחוד האמירויות, כשהסכימה לוותר על העשרה עצמית של אורניום, אמור להוות מענה גם לדרישת סעודיה, אך לא ברור אם הוא יספק את בן-סלמאן".
האם נורמליזציה עם ישראל גם כן על הפרק?
"שאלת-השאלות נוגעת לנכונות בן-סלמאן לצאת לדרך לקראת נורמליזציה עם ישראל. בריאיון ל'טיים' לפני כמה שבועות אמר הנשיא טראמפ כי הוא מאמין שהוא "קרוב מאוד" להסכם שבמסגרתו סעודיה תכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל. טראמפ העריך שזה יקרה לפני סוף השנה "הם לא יכלו לעשות זאת במלחמה, עכשיו - כשהאש נפסקה - זה יקרה". ואולם, פרשנים סעודים המקורבים להנהגה מנמיכים ציפיות בעניין הזה. לא ברור אם זוהי טקטיקה כדי לשפר את עמדת המיקוח ולחלץ תמורות נוספות או ביטוי להחלטה מהותית, בגלל המצב בעזה, עמדתה של ישראל בנוגע לרשות-הפלסטינית או לנוכח העמדות השליליות ברחוב הערבי כלפי ישראל, בעקבות המלחמה.
בנוגע לעזה ראוי לציין כי ערב הסעודית ספקנית באשר ליכולת לממש את מתווה טראמפ לסיום המלחמה. התנאים שלה להשתתפותן בתהליכי השיקום של הרצועה: הפסקת אש יציבה ומתמשכת, נסיגה ישראלית הדרגתית, פירוק חמאס מנשקו, והעברת סמכויות לרשות הפלסטינית או לגוף אחר בעל לגיטימציה בין־לאומית. מבחינת סעודיה והאמירויות המגמות בזירת עזה מגבירות את הדאגה יותר מאשר מבססות אופטימיות. המאפיין העיקרי במציאות האזורית העכשווית הוא חוסר יציבות. על הרקע הזה קשה להעריך לאן פני הדברים".
בשולי הדברים חשוב לבן שבת להדגיש עוד שתי נקודות. "הישגיה של ישראל במלחמה הביאו לשינוי במאזן הכוחות במזרח-התיכון, אך לא שברו את רוחם של אוייביה ולא שינו את גישתם של שאר השחקנים באזור כלפיה. אלה שסברו לפני המלחמה כי ישראל היא "הבעיה" ממשיכים להחזיק בדעתם ואלה שראו אותה כחלק מהפתרון מנסים לסחוט תמורות לשותפות עמה. מול הפיתוי להכנס להסכמים מדיניים אטרקטיביים, אנו נידרשים לראיה מפוכחת של המציאות ולשולי ביטחון שימנעו את גלישתנו לתהליכים מסוכנים.
הערה נוספת נוגעת לחשיבות הנכסים המוחשיים. הנוכחות הצבאית הישראלית, השליטה וחופש הפעולה הם אלה שמספקים את המענה ומבטיחים את עמדת הכוח של ישראל. אין לשלם בהישגים ממשיים תמורת הבטחות עתידיות".