דו"ח הביטחון התזונתי לשנת 2024 של הביטוח הלאומי מציג תמונה רחבה של ממדי התופעה בישראל ומצביע על שיפור חלקי בלבד ביחס לשנה הקודמת.
על פי מינהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, 27.1% ממשקי הבית - כ-968 אלף משפחות ובהן כ-2.8 מיליון נפשות, מתוכם מעל מיליון ילדים - התמודדו עם אי-ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות. מדובר בירידה לעומת 2023, אז עמד השיעור על 30.8%, אך עדיין על שיעור גבוה בהשוואה למדינות ה־OECD.
הנתונים מצביעים על פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסייה ואזורים גאוגרפיים: 58% ממשקי הבית בחברה הערבית, 25% במגזר החרדי ו־37% בירושלים סבלו מאי-ביטחון תזונתי. שיעור הנפשות החיים באי-ביטחון תזונתי עמד על 28.1%, ושיעור הילדים הגיע ל־31.7%. בקרב בני הגיל השלישי נרשם שיעור של 22.8%, גם הוא גבוה, אף כי נמוך מזה שנרשם בשנה שקדמה. בביטוח הלאומי מציינים כי חלק מהשיפור נובע מהמלחמה, שבמהלכה פונו מאות אלפי אזרחים לבתי מלון ואירוח שבהם סופקו להם ארוחות סדירות.
הדו"ח מדגיש את הקשר הישיר בין רמת הכנסה לבין ביטחון תזונתי: בחמישון התחתון, 47.6% ממשקי הבית חיו באי-ביטחון תזונתי, לעומת 9.5% בלבד בחמישון העליון. כמו כן, 26.5% מהמשפחות דיווחו על אי-נגישות כלכלית למזון בריא. בחברה החרדית ובחברה הערבית נתון זה היה גבוה במיוחד - 33.0% ו־30.8% בהתאמה. באוכלוסייה הערבית שיעור אי-הביטחון התזונתי היה גבוה במידה ניכרת משיעור אי-הנגישות למזון בריא, בעוד שבאוכלוסייה היהודית המגמה הייתה הפוכה.
השלכות התופעה, כפי שעולה מהדוח, נוגעות גם למישור המאקרו-כלכלי: פגיעה בפריון העבודה, עלייה בתחלואה כרונית ובהוצאות מערכת הבריאות, וכן העמקת התלות בקצבאות רווחה. לפי גורמי המקצוע בביטוח הלאומי, ירידה של נקודת אחוז אחת באי-ביטחון תזונתי עשויה לחסוך למשק עשרות מיליוני שקלים מדי שנה.
בדו"ח קורא הביטוח הלאומי לגיבוש תוכנית לאומית הכוללת הגדלת תקציבי סיוע למזון, הרחבת תוכניות ההזנה בבתי הספר, התאמת הקצבאות לעלויות המחיה והטמעת יעדים מדידים רב-שנתיים לצמצום הפערים.