במשחק השח-מט בין נציגי העם לבין נציגי היוריסטוקרטיה, אפשר לסמן היום נוק-אווט ענק ומוחץ לנציג עם.
אמנם העם עוד לא קיבל לידיו בחזרה את כוחו ונציגי היוריסטוקרטים במגדל השן עדיין בטוחים שהכח והסמכות הבלעדית בידם, אבל נציגי העם מתחילים להבקיע את מגדל השן הסגור, שניכס לעצמו את השליטה בעם.
יריב לוין הוא נציג העם, שנבחר במקום הראשון בפריימריז בליכוד בדיוק כדי לממש את הרפורמה. והיום הוא הוכיח שיש שכר למי שמוכן לרוץ למרחקים ארוכים.
מתחילת הקדנציה הוא שיחק בונקר. לא הסכים להמשיך לשחק בכללי המשחק הישנים שנהגו עד היום בועדה לבחירת שופטים: הימין עושה קצת קולות של צעקות ואז מתפשר על שלושה שופטים אקטיביסטיים-קיצוניים ועוד שלושה אקטיביסטים-מתונים בתור פשרה של חצי-חצי.
אחרי שנים שהם התרגלו שבג"צ הוא הבית הפרטי שלהם ופאופ הגיע לוין ודרש למנות חצי שופטים שמרנים. לא אקטיביסטים רק קצת יותר מתונים, אלא ממש שמרנים ואפילו מזרחיים ולאומיים. ממש לא להאמין.
היו מי שגיכחו אחרי שלוין טען מהיום הראשון בקדנציה שלו כשר משפטים שאין בבית המשפט אף שופט שמרן. אבל הם נאלצו לאכול את הכובע. רק בחמישי האחרון, בשעת חצות הלילה כמו גנבים באישון ליל, פרסמו שופטי בג"צ החלטה עליה חתום השופט "השמרן" סולברג, שביטל עוד חוק של נבחרי הציבור שאנחנו בחרנו.
הפעם מדובר בהחלטה הזויה במיוחד שפוסלת חוק של הכנסת שמשחרר את חובת התשלום של דמי החבר ללשכת עורכי הדין, למי שרוצים לעסוק במקצוע עריכת הדין בישראל. השופטים פסלו את החלטת נבחרי הציבור - שוב בצורה בלתי חוקית והודיעו כי כל עורך דין בישראל חייב לשלם דמי חבר חודשיים לללשכת עורכי הדין, שכבר מזמן הפכה לסניף של מחאת קפלן. יד רוצחת יד ואת המחיר אנחנו משלמים.
מי שחתום על ההחלטה הוא לא אחר מהשופט סולברג, שגם היה חתום על הסכמה עקרונית של המחטף הגדול ביותר של הדמוקרטיה הישראלית בביטול חוק יסוד בידי בג"צ. הוא אמנם טען, בדעת יחיד, שאין צורך לבטל את התיקון לעילת הסבירות, אבל קיבל את העיקרון האווילי שבג"צ רשאי לבטל "חוק יסוד", גם כזה שנחקק בידי רוב של 64 חברי כנסת ברוב עצום. בדמוקרטיה שלו העם אינו הריבון. ככה ששמרן הוא לא. רחוק מזה מאד. ועל השופטים שטיין ומינץ אין צורך להרחיב. אלה היו תפארת היח"צ של שרת המשפטים הקודמת איילת שקד.
בעבר נציגי הימין בועדה לבחירת שופטים התרגלו להתנהל כמו קבצנים שמתחננים לפירורים ומקבלים את העובדה שאינם חלק מהמועדון. הם נאלצו להסתפק בשופטים כמו גרוניס למשל, שעבורו אף חוקק חבר הכנסת יעקב כץ (כצל'ה) את חוק גרוניס, כדי שהשופט היחסית שמרן יעמוד בראשות בג"צ. אלה היו ההישגים הגדולים ביותר של ממשלות ימין שזכו לרוב מוחץ, אבל נאלצו להסתפק בפירורים. גרוניס אמנם שופט ראוי ואף היה אחד ההגונים בבית המשפט, ויחסית לפורקצ'יה או מרים נאור הוא גם היה יחסית שמרן, אבל רק יחסית. הכל יחסי כמובן. קשה יהיה באמת להגדיר אותו כשמרן או לאומי.
לוין החליט לשנות את כללי המשחק ולא להתפשר על פחות מד"ר בקשי וד"ר ביטון, שני משפטנים ענקי רוח ובעלי שיעור קומה, שניתן לומר עליהם ללא היסוס שיהיו שופטים שמרניים, ולא עסקנים פוליטיים מהסוג שיצרה דוקטורינת אהרן ברק.
היום לוין הציג את המט, אחרי שבג"צ בדורסנותו פסל את חקיקת הרפורמה שהחל בשח שהפך לגול עצמי מפואר.
ככה נראה מאבק של מי שרץ למרחקים ארוכים ומבין שכדי לתקן השתלטות עוינת על המערכת, שנבנתה נדבך אחרי נדבך במשך 30 שנה והפכה להיות DNA של המערכת, צריכים הרבה אורך רוח ונשימה עמוקה.
צעד קטן ללוין, צעד גדול לדמוקרטיה הישראלית.