שורד השבי אבינתן אור חשף הלילה (שני) פרטים חדשים על ניסיון הבריחה שלו מהשבי ברצועת עזה.
בכנס בוושינגטון סיפר שחפר במשך שבועות עד שהצליח לחדור את המעטפת של המנהרה וראה את הכוכבים בשמיים - אך לבסוף נתפס ונענש על-ידי המחבלים, שקשרו אותו לכיסא והכו אותו במשך ימים ארוכים.
"ניסיתי לברוח, חפרתי במשך שבועות. גרמתי לעצמי לעבוד כדי לשנות את גורלי. לילה אחד יצאתי החוצה, ראיתי כוכבים. כתבתי 'חטוף' על שק חול. אבל הם גילו והכו אותי במשך ימים", אמר אור.
לדבריו, הוא הוחזק בשבי לבד ובשנה האחרונה היה אזוק לסורגים בתוך כלוב בגובה כ-1.80 מטר ובאורך גדול מעט יותר מהמזרן שעליו ישן.
"אני חי, וכיוון שאני חי, יש לי אחריות. אחריות לדבר על סבלנות, על אנושיות, ועל מורכבות. אחריות להבחין בין טוב לרע ובין נכון ללא נכון, ולשמור על בהירות מוסרית. אחריות להזכיר לנו שפילוג הורס אותנו, ושאנחנו חייבים לחפש את מה שמחבר בינינו, לא את מה שקורע אותנו".
לצד אבינתן דיברו בכנס גם בת זוגו שורדת השבי נועה ארגמני, וכן שורדי השבי גיא גלבוע-דלאל ואביתר דוד.
גלבוע-דלאל סיפר: "לפני שהורדתי למנהרות, הצלחתי לשמוע קצת את הרדיו. שמעתי מה קורה בישראל וברחבי העולם, על כל האהבה והתמיכה מהקהילות היהודיות באמריקה וברחבי העולם. התפללתם עבורי ועבור כל שאר בני הערובה שיחזרו הביתה בשלום בהקדם האפשרי. נתתם לי תקווה וכוח".
אביתר דוד אמר בכנס: "המסע החדש שלנו רק מתחיל, מסע של ריפוי והתמודדות יחד עם משפחותינו ואנשים מדהימים כמוכם שתומכים בנו. נתאושש, נבנה מחדש, ונצא חזקים מתמיד".
"בזמן שהיינו בשבי, המשפחות שלנו נלחמו כל יום. הן הלכו לכל מקום, קראו בשמות שלנו, דרשו את החזרנו. האהבה והכוח שלהן הגיעו אלינו, גם מרחוק. והיום, בזכותן ובזכות רבים מכן, אנחנו בבית".
יותר מ־2,000 משתתפים קמו על רגליהם במחיאות כפיים ארוכות כשארבעת השורדים עלו לבמה.