לקראת חג הסיגד שיצוין בהמשך השבוע, חושף ד"ר הרב שרון שלום, ראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו ורב קהילה, מיזם חדש שמבקש לתעד ולשמר את סיפורי המורשת של זקני העדה האתיופית. לדבריו, מדובר ב"חפירות הצלה", שנועדו להציל פריטים תרבותיים-רוחניים שנשכחו.
"אנחנו חושבים שיהדות אתיופיה היא שייסדה והמציאה את חג הסיגד", אומר הרב שלום, "אבל על פי הקייסים והמסורת, מי שייסד את החג הזה היו עזרא ונחמיה בתקופת שבי ציון".
לדבריו, "הרבה מנהגים מתקופת המקרא הלכו ודעכו, נעלמו ואבד זכרם בקהילות ישראל, ויהדות אתיופיה היא היחידה שהצליחה לשמר אותם, כמו טומאה וטהרה, ברית מילה בידי נשים ועוד".
בהתייחסות לשבט דן, מסביר הרב שלום כי "אנחנו מיוחסים על פי חלק מהחוקרים לשבט דן שהוא שבט מאסף, והמדרש אומר שכל מה שנופל ומשתכח - שבט דן אוסף ומביא כמתנה לעם היהודי, כמו חג הסיגד וראשי חודשים שהיו ימי חג לכל דבר". לדבריו, הוא מבקש להפוך את ראשי החודשים לפרויקט תרבותי-משפחתי מחודש.
הרב שלום מותח ביקורת חריפה על היחס של הממסד לחברי הקהילה האתיופית: "הממסד הישראלי והחברה הישראלית שללו ממנה את היהדות. יהודי אתיופיה ביקשו הכרה וכבוד כמי שנושאים מסורת עתיקה, אבל היחס לא היה כאל נכס אלא כאל נטל. הקהילה חוותה שלילה של ההלכה וספק ביהדות שלה. זו תחושה קשה מאוד של ניכור".
מתוך תחושת השליחות הזו נולד המיזם החדש לאיסוף סיפורי המורשת. תחילתו, כך מגלה הרב שלום, דווקא ביוזמה של ניצול השואה מרטין הרשקוביץ, שהקים את עמותת 'יוצרים זיכרון' לאחר שחווה יחס מתנשא כלפי ניצולים בישראל. השניים חברו יחד כדי לייצר פרויקט תיעוד רחב גם לעולי אתיופיה.
"כשכתבתי את הספר 'מסיני לאתיופיה' עברתי שבעה מדורי גיהנום", מספר הרב שלום. "ראו בי אפיקורס. עד היום מתייחסים כך". לשיטתו, "דרוש כעת שינוי בתודעה הישראלית והרחבת הגבולות באופן שיאפשר מבט על התמונה הכוללת של הפסיפס היהודי שהופך את עם ישראל למיוחד שהוא".
לדבריו, "חג הסיגד מבקש מאיתנו להרים את הראש ולראות את היופי של המסורת היהודית, אבל כדי לראות את הצבעים הללו אנחנו צריכים להתכופף מתוך ענווה". לדבריו, כך גם במיזם הנוכחי: "הסיפורים מגיעים בעיקר מהדור השני של יהדות אתיופיה, דור שעבר מעמדה של התנצלות לעמדה שבה הוא יכול לייצר משהו חדש ללא בושה".
במהלך העבודה גילה גם הרב שלום אוצר אישי. "נברתי במה שאני מגדיר כ'חפירות הצלה' וגיליתי שיר שסבי כתב על ירושלים. זו הייתה התרגשות גדולה, והבנתי שללא המיזם לא הייתי נובר ומוצא פריט תרבותי-יהודי שכזה".
הרב שלום מדגיש כי מטרת המיזם איננה רק גאווה פנימית. "השאיפה היא להטמיע את ההבנה שמסורת יהודי אתיופיה היא ריפוי עבור החברה הישראלית. הערכים היהודיים שיש היום - צניעות, בושה, צניעות ויהדות - הם נכס לא רק פנימה בתוך החברה האתיופית, אלא נכס לחברה הישראלית כולה. עלינו לכבד אחד את השני ללא היררכיה, אלא מתוך הקשבה וצניעות".