לפני ימים אחדים עברה בוועדת החוקה של הכנסת הצעת חוק המבקשת להשיב לבתי הדין הרבניים חלק מהסמכויות שניטלו מהם לאורך השנים. הרב יאיר קרטמן, מנהל תחום משפט ובתי הדין במרכז יכין וראש ארגון תורת המדינה, מסביר את משמעות החוק ומשיב לחוששים מצעד ראשון בדרך למדינת הלכה.
"החוק מחזיר את החוק למצב הראשוני שלו", קובע הרב קרטמן בפתח דבריו ומחזיר אותנו מעט להיסטוריה: "כשמדינת ישראל הוקמה ניתנה לבתי הדין הסמכות לדון בדיני מזונות ילדים. אחד הטעמים היה שכאשר זוג מגיע לגירושין יהיה עבורו מקום אחד שבו יידונו כל הסעיפים בצורה יעילה. זו היית לשון החוק וזו הפרשנות של בתי המשפט את החוק וכך נהגו הרבה שנים", ועל אף הבהירות הזו בלשון החוק ובמטרותיו החל כרסום זוחל במעמד ובסמכויות בתי הדין הרבניים החל מלפני כעשרים-שלושים שנה.
נקודת השיא של הכרסום הזה, מספר הרב קרטמן, הייתה בפסיקת השופט מזוז בשנת 2017, פסיקה שהייתה מנוגדת לחלוטין ללשון החוק ולפיה לבתי הדין אין סמכות לדון במזונות ילדים. "זה הפוך מלשון החוק ומהפרשנות שהייתה גם בלימודי משפט וגם אצל שופטים. מאז התנהלו מספר פסיקות של בית המשפט העליון עד שבאחרונה בית המשפט העליון שלל לחלוטין את סמכות בתי הדין לדון במזונות ילדים".
על הדברים הללו שאלנו את הרב קרטמן כיצד קרה שהכרסום הזה התרחש ללא מחאה ציבורית, ללא עתירות כלשהן. הרב קרטמן מזכיר את הידוע לכל, "ביהמ"ש העליון שם את עצמו מעל כל המערכות במדינה" ובעקבות כך "הרבה שנים אנשים חשבו שהרשות האחרונה והסופית היא בית המשפט העליון, מה שמנוגד לחוק ולמדיניות המשטרית של ישראל. בשנים האחרונות נוצרה הבנה שיש כאן מערכות מקבילות עם יחסי הדדיות ביניהן וכך נוצרה הבנה ציבורית שאין מערכת אחת מעל כולן, וזה מה שנתן את הכוח לחברי הכנסת להחזיר את הסמכות שנלקחה מבתי הדין".
המשמעות היא שבאותם ימי פסיקת השופט מזוז הציבור לא היה מודע למארג היחסים הנכון בין הרשויות השונות ולכוחו כמשפיע על המחוקק. "ביצענו מחקרים על עשרות שנים של כרסום סמכויות, אבל הקשב הציבורי והיכולת של חברי כנסת להוביל שינוי תלוי בציבור. כשהעם מבין את המציאות זה נותן כוח למחוקק ולממשלה. לכן כיום אנחנו צופים בתהליכים היסטוריים".
על החוק הנוכחי מסביר הרב קרטמן כי מדובר באופן ממוקד במזונות ילדים שעברה בוועדת חוקה לקראת קריאה שניה ושלישית והתקווה היא שהדבר יקרה בימים הקרובים ובכך יוחזר הכוח במידה מסויימת, כי לפי שעה מדובר בהוראת שעה בלבד, לבתי הדין הרבניים.
על החשש שמא גם אחרי הכרעת המחוקק יחליט בית המשפט העליון לקחת שוב את הסמכויות לידו ולכרסם ולנגוס בסמכויות בתי הדין, אומר הרב קרטמן כי להערכתו ברגע בו תהיה חקיקה ברורה שגם מפרשת את החוק הקיים, הסיכוי שבית המשפט העליון ינהג כך, ועם זאת הוא סבור שאכן יש לעקור ולוודא שאין כרסום שכזה. "זה מחייב אותנו להיות עירניים ולתת כוח למחוקק. כשנזהה כרסום נצטרך להעיר את תשומת ליבו של המחוקק. כשהציבור נותן למחוקק כוח יש לו את הכוח הזה. העם הוא הריבון", הוא מזכיר.
ומה באשר לחוששים שמא מדובר בצעד ראשון להפיכתה של מדינת ישראל למדינת הלכה? הרב קרטמן מזכיר שלא מדובר בכל חקיקה חדשה. "כך היה עד 2017 ומדינת ישראל לא הייתה בכל אותן עשרות שנים מדינת הלכה. אין כאן כפייה על אף אחד. מדובר בדיינים שעברו מבחני דיינות מפוקחים והמטרה היא לאפשר לזוג לסיים את הויכוח הכספי במקום אחד. מדובר בהחזרה של דברים שהיו".
עוד מציין הרב קרטמן כי "בוועדת חוקה של הכנסת לא הייתה התנגדות, גם לא מהאופוזיציה. זה עבד בעבר ובע"ה זה גם ימשיך". כל זאת לבד ממאמציה של מערכת בתי הדין להמשיך להתייעל ולהשתפר. "יש מי שמנסים לייצר בהלה ותבהלה על לא דבר. בחינה בעיניים מפוקחות של ההיסטוריה תראה שיש כאן מהומה על לא מאומה".