במסגרת פרק נוסף בסדרת "מדברים סייבר" של ערוץ 7 בשיתוף המרכז האקדמי לב, מבקש ברק גונן, מרצה בכיר לסייבר, לפרק את המוקש התודעתי המסוכן ביותר של העידן הנוכחי: הפייק ניוז.
עבור גונן, לא מדובר רק במידע שקרי או ברכילות מזיקה, אלא בטרור לכל דבר ועניין - טרור תודעתי המשרת גורמים עוינים ואשר יש לו השלכות ביטחוניות ומדיניות הרסניות.
גונן חוזר בזמן לאירועי ה-11 בספטמבר, אז שירת כקצין צעיר ב-8200. הוא זוכר את ההלם הראשוני כשנתקל בתיאוריות קונספירציה שקשרו את המודיעין הישראלי לפיגועים. "בזמנו חשבנו שמדובר בהזויים - אך מה שהיה נחלתם של שוליים סהרוריים, הפך בעידן הרשתות החברתיות לכלי נשק רב עוצמה".
הוא מביא כדוגמה את הרצח של הפעיל הפרו-ישראלי צ'ארלי קירק, שבעקבותיו הופצו תיאוריות המאשימות את ישראל במעשה. "פתאום אני רואה פרסומים שנחשפים אליהם מיליוני אנשים שבהם יש תיאוריה שאומרת שמדינת ישראל היא זאת שרצחה את צ'טרלי קירק". הנזק, לדבריו, היה ממוקד ומכוון: "התיאוריות האלה גרמו לנזק עצום לישראל בתוך הימין הרפובליקני בארצות הברית".
גונן אינו רואה בכך צירוף מקרים. "קודם כל, יש מחקרים שמראים שיש מעורבות של גורמים מעצמתיים, רוסיה, סין וגורמים איראניים ברשתות השפעה שנמצאות בכל מדינות המערב. המטרה שלהם היא לפורר את התמיכה במדינת ישראל".
הוא מסביר את הא-סימטריה המובנית: בעוד ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להפעיל קמפיינים כאלה מחשש לפגיעה ביחסים עם ארה"ב, אויביה פועלים ללא עכבות "האויבים שלנו יכולים לעשות כזה דבר, והם מנצלים את המצב".
המנוע המרכזי המאפשר את הפצת השנאה והשקר הוא האלגוריתם של הרשתות החברתיות, שתוכנן למקסם רווחים. "לרשתות החברתיות יש אלגוריתם שהמטרה שלו היא למקסם את הזמן שאנשים נמצאים ברשת החברתית כדי למקסם את ההכנסות לפרסום. תוכן קיצוני גורם למעורבות גבוהה", הוא אומר ומסביר כי האלגוריתם פועל בשני כיוונים: הוא מחזק את דעתם של המאמינים בתיאוריה, ומפיץ אותה למתנגדיה כדי לעורר כעס ותגובות. התוצאה היא רווח כספי לרשתות ונזק עצום לחברה ולביטחון.
אחרי השבעה באוקטובר החליטה פייסבוק לשנות את מדיניות הסינון שלה והתוצאה הייתה צניחה דרמטית ביעילות הסרת התכנים הפוגעניים. "בתוך שנה הייתה צניחה מ-33 אחוז הסרה ל-10 אחוז הסרה של תכנים אנטישמיים".
הוא מתריע גם מפני הזלזול הישראלי בתמונות פייק המופצות על ידי איראן, המציגות כביכול הרס בתל אביב. "יש לזה השפעה אדירה על בני ברית ושותפים פוטנציאליים שלנו. האיראנים מרגישים שהנרטיב הזה שבו ישראל מפסידה עוזר להם כדי למנוע תקיפות הגרעין של האמריקאים בנתנז".
לסיום, גונן מתייחס למאבק הסיזיפי בהסרת תכנים תומכי טרור. הוא מספר כי גם כאשר גופים רשמיים כמו איגוד האינטרנט הישראלי פונים לרשתות עם דרישות מבוססות, המענה איטי וחלקי. "לקח בין שניים לחמישה ימים לטפל בכל תלונה - ורבע מהתכנים בכלל לא הוסרו".
המשמעות היא שהנזק כבר נעשה, ושהפלטפורמות הללו משמשות בפועל ככלי להפצת טרור ודמורליזציה. "יש פה סיכונים ביטחוניים שמשפיעים על תמיכה של מדינות ידידותיות בנו ועל אפשרות שאנחנו יום אחד נקבל אמברגו נשק בגלל ערעור התמיכה", הוא מסכם.