שוק החלב בישראל סובל עשרות שנים מעיוות מבני עמוק: בעוד הרפתן הישראלי מקבל כ-2 שקלים לליטר המכונה מחיר מטרה סביר ומפוקח, הציבור משלם על אותו ליטר 7 עד 10 שקלים (ואף יותר בחלב מועשר, נטול לקטוז…)
פי שניים ואף פי שלושה ממחירו בחו"ל.
לפי נתונים של משרד האוצר, מוצרי החלב בישראל יקרים בעשרות אחוזים בהשוואה למדינות OECD:
• חלב ניגר יקר ב־62%
• גבינות קשות יקרות ב־108%
בנוסף, לפי בדיקה של וואלה, ליטר חלב 3% בישראל נמכר ב־7.28 ש"ח, לעומת 4.98 ש"ח בבריטניה, פער של כ־46%. הפער הזה איננו נובע מעלות הייצור, אלא בעיקר משרשרת שיווק ורווחיות עודפת של מחלבות ורשתות קמעונאות.
כמי שכיהן כדירקטור במועצת החלב ומנכ”ל המועצה הישראלית לצרכנות, אני יכול לומר בביטחון: הרפתנים הישראלים אינם הבעיה! המבנה המונופוליסטי של השוק הוא הבעיה.
הרפורמה שמקדם שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, לא נועדה לפגוע בייצור המקומי אלא לפתוח תחרות מבוקרת שתשבור את פערי התיווך. במדינות ה-OECD מהלכים דומים הפחיתו מחירים ב-15% עד 35%. אין סיבה שישראל תמשיך לשלם כפול על מוצר בסיסי.
היבוא המבוקר לא מבטל את הרפת הישראלית, להיפך, הוא מחזק אותה. הוא מאלץ את שרשרת השיווק להתייעל, הופך את המחירים לשקופים יותר, ומפסיק מצב שבו הציבור מממן רווחיות עודפת של גורמים חזקים בענף.
המסר של מקבלי ההחלטות ברור וצודק: “מה שטוב בחו"ל, טוב גם בישראל". הגיע הזמן שגם הצרכן הישראלי ירגיש זאת בארנק.
ומכאן ברכה לכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה, זו פעולה אמיצה של השר בצלאל סמוטריץ וציבור הצרכנים והרפתנים צריכים להודות לו על כך!
הכותב שימש בעבר כדירקטור במועצת החלב וכמנכ”ל המועצה הישראלית לצרכנות