אלברט איינשטיין טבע את ההגדרה המושלמת לטיפשות: "לחזור על אותה הפעולה שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה".
אם מישהו מחפש דוגמה קלאסית למשפט הזה, די לו להסתכל על ההחלטה החדשה של בית המשפט העליון בנושא גיוס בני ישיבות. פעם אחר פעם, השופטים מנפקים פסקי דין שמתעלמים לחלוטין מהמציאות, ואז נדהמים לגלות שהמציאות סרבנית ולא משתנה לפי גחמותיהם.
הפעם החליטו לתת לממשלה 45 יום "לגבש מדיניות אפקטיבית" של סנקציות נגד בחורי ישיבות. אין דרדק אחד בישראל שחושב שהבעיה היא שלממשלה לא היה מספיק זמן לחשוב על זה. אין אחד שמאמין שאם רק יהיה להם עוד חודש וחצי, פתאום יגלו את הנוסחה הקסומה שתגרום לעשרות אלפי בחורי ישיבות להתייצב למשרדי הגיוס.
לפני כחצי שנה בית המשפט הורה לממשלה להוציא 80 אלף צווי התייצבות. הממשלה הוציאה. התוצאה? כמעט אפס. אבל השופטים משום מה לא מתרשמים. הם חושבים שהבעיה היא לא בתפיסה הבסיסית - הבעיה היא שהממשלה לא אפקטיבית מספיק.
זו נאיביות מסוכנת במקרה הטוב, התעלמות מכוונת מהמציאות ממניעים לא ענייניים במקרה הפחות טוב. הממשלה לא מסרבת לאכוף ולהושיב בכלא עשרות אלפי בחורי ישיבה כי היא עושה למישהו הנחה. היא לא אוכפת כי כל ניסיון אכיפה בהיקפים שבג"ץ דורש יוביל למשבר חברתי שהמדינה לא הכירה מערש הולדתה.
בית המשפט מורה לממשלה "לגבש מדיניות אפקטיבית שתכלול צעדי אכיפה משלימים, בדגש על המישור הכלכלי-אזרחי". הם אפילו קובעים: "הצעדים שייבחרו נדרשים להיות כאלה שניתן להעריך בסבירות גבוהה כי יהיו אפקטיביים כמכלול".
ושוב הבן שואל: הלא אם היו קיימות סנקציות אפקטיביות שיכולות לגרום לציבור שלם לשנות את ערכי היסוד שלו, הן היו מופעלות מזמן. הלא הכל כבר נוסה: תקציבים, הטבות, איומים. כלום לא עבד.
או המשפט חסר הפשר הבא: "התנערות מאכיפת הוראות חוק שירות ביטחון מהווה הפרה של חובת הרשויות המוסמכות לאכוף את חוקי המדינה".
זה נשמע טוב. זה נשמע עקרוני. אבל זה מתעלם מעיקרון בסיסי בממשל: לא כל חוק ניתן לאכיפה בכל מצב. יש חוקים שלעיתים לא נאכפים כי האכיפה תגרום נזק גדול יותר מהתועלת.
המאמר הזה, חשוב להדגיש, אינו עוסק בוויכוח הקמאי סביב גיוס חרדים. הוא עוסק בתכליות הפסיקה האחרונה. והתכלית פשוט לא קיימת.
ההימנעות מהסתערות על ישיבות תוך מעצר המוני של עשרות אלפי בחורים ישיבות אינה קומבינה: זו בגרות פוליטית. זו הבנה שמדינה היא לא מעבדה משפטית, אלא ארגון מורכב שצריך לאזן בין ערכים מתנגשים. אבל בג"ץ לא מעוניין באיזונים. הם רוצים אכיפה. נקודה. גם אם זה יוביל למשבר ממלכתי. גם אם זה יקרע את החברה הישראלית לגזרים. זהו פרצופם של נקיי הדעת בגבעת רם.
הכותב הוא הפרשן הפוליטי של העיתון 'המבשר'