אתמול (רביעי) התאספו בבנייני האומה בירושלים מאות משתתפים לערב "עם ישראל חי" - ערב מיוחד שעוסק בזיכרון, חוסן ותקומה - את הערב ארגן משרד המורשת, ושותפים לו גבעת התחמושת, קק"ל ופורום הזיכרון הלאומי מבית קרן ייעוד.
האירוע, הנושא את הכותרת "עם ישראל חי", נולד מתוך צורך של שנתיים שלמות, שבהן עם ישראל התמודד עם הכאב, האובדן והטראומה של השבעה באוקטובר, אך גם עם פרץ אדיר של התנדבות, עמידה ואחדות.
אלה היו שנתיים שבהן הפצע הלאומי טרם הגליד, אך דווקא מתוכו צמחו כוחות חדשים: קהילות שהתגייסו האחת למען השנייה, משפחות שאיבדו הכול וקמו מחדש, לוחמים שפשטו מדים וחזרו לפרויקטים של סיוע, ומאות יוזמות אזרחיות שנולדו כמעט יש מאין. ערב זה ביקש לשמש עדות לתהליך הזה - להחזיר למרכז את החברה הישראלית על כל רבדיה, את המאמצים האדירים שנעשו, ואת התקווה שממשיכה לפעום למרות הכול.
במרכז הערב נשא שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, נאום שבו בחר להציב את הפצועים והלוחמים בחזית הסיפור הלאומי. הוא פתח בדברים אישיים ואמר כי פצועי המלחמה הם "המונומנט החי לתקומת ישראל", והוסיף כי "כל צלקת על גופכם היא מדליה שאומה שלמה עונדת בגאווה". אליהו התייחס למהות העמידה היהודית בדור הזה ואמר כי להיות יהודי כיום "פירושו להיות בן-חורין שאינו כורע", וכי בניגוד לעבר, "הדם היהודי אינו עוד הפקר, והיד היהודית אוחזת עתה בנשק - ולא תרפה".
השר פנה גם למשפחות השכול וטען כי יקיריהם היו "בני האור שעמדו בפרץ כשהחושך ניסה לבלוע אותנו". לדבריו, עצם עמידתם של הלוחמים, הפצועים והאזרחים ב-7.10 מהווה הוכחה מוחלטת לכוחו של העם היהודי וליכולתו להתאושש. הוא ציין כי העולם מנסה לערער על זכותה של ישראל להתקיים, אך המציאות בשטח מוכיחה אחרת: "אתם העדות החיה שאנחנו כאן - ונישאר כאן. לא בחסדי האומות, אלא בזכות אמונתנו בצדקת דרכנו".
השר אליהו הדגיש כי הדור הצעיר שלחם בחודשים האחרונים - שלעתים מתויג כ"דור הטיקטוק" - הוכיח יכולות וגבורה שאינן נופלות מאלו של דור תש"ח. "זה דור שלא ביקש מלחמה, אך גם לא ברח ממנה", אמר. הוא סיים את דבריו במסר ברור לאויבי ישראל: "חשבתם לעקור - ואנחנו מעמיקים שורש. רציתם לשבור - ואנחנו מתחזקים. מתוך השבר צומחים בניין, תקומה ותקווה".
מנכ"ל משרד המורשת, איתי גרנק, אומר: "משרד המורשת עוסק כבר שנתיים בסיפור האירוע ההיסטורי של השבעה באוקטובר, של מלחמת שמחת תורה. סיפורי הגבורה, לצד העוצמות הגדולות שגילינו בעם הזה. הערב הזה הוא חיבור של המעגל, הוא מפגש של משפחות שכולות, משפחות של פצועים, משפחות של חטופים במטרה לזכור ולספר את הסיפור הזה ביחד עם כולם".
מירב ארגמן טלר, מ"מ מנכ"ל המרכז למורשת ששת הימים בגבעת התחמושת, הדגישה את חשיבות האירוע ואת תרומת המרכז לאירוע בהבנה כי חוסן נבנה על שכבות ההיסטוריה. "גבעת התחמושת ממשיכה להיות המקום שבו זיכרון וכאב, חוסן ותקומה שלובים זה בזה", היא אומרת. "השנתיים האחרונות העמיקו לכולנו את ההבנה עד כמה הסיפור הישראלי בנוי מנדבכים אלה. בערב הזה, אנחנו מציבים על הבמה את הרכיבים האלו ומעלים על נס - מה עברנו במלחמות ואתגרי עבר, מי היינו שם, ואיך אנחנו בוחרים להמשיך לספר את הסיפור שלנו".
שר שלום גרבי, מנהל חטיבת החינוך בקק"ל: "השנה האחרונה חשפה שוב את כוחה של הרוח הישראלית - את היכולת של קהילות, תלמידים, מורים ומתנדבים בכל הארץ להפוך כאב לכוח ובדידות לשותפות. בקק"ל אנו רואים בחינוך לערכים של אחריות, נתינה וקשר לארץ משימה לאומית, ודווקא בימים של שבר חשוב להכפיל אותה. הערב הזה הוא רגע שבו כולנו עוצרים, מביטים לאחור בכאב - אבל גם קדימה בתקווה. הוא מזכיר לנו שהדורות הבאים לומדים מאיתנו לא רק מה קרה, אלא איך אנחנו בוחרים לקום ממנו".
נפתלי קנדלר, מנכ"ל קרן ייעוד - הגוף שממנו פועל פורום הזיכרון הלאומי - מסביר כי הקמת הפורום היא תולדה של תחושת חובה עמוקה שנולדה מתוך הכאב של השבעה באוקטובר. "ראינו מול העיניים את הרוע המוחלט, אבל בדיוק באותו יום ראינו גם את הישראליות היפה ביותר - גבורה, רעות, מסירות נפש של לוחמים, תושבים ואזרחים שבחרו להציל אחרים גם במחיר חייהם", הוא אומר. לדבריו, הפורום לא הוקם מלמעלה, אלא צמח מהשטח - ממשפחות שכולות, מפצועי מלחמה, מלוחמים ומפקדים, יחד עם אזרחים מהדרום ומהמרכז - כולם אנשים ששילמו מחיר אישי כבד והרגישו שמונחת על כתפיהם האחריות לעצב את הזיכרון הלאומי של הדור הזה.
"אנחנו מאמינים שהזיכרון של השבעה באוקטובר לא יכול להיות רק זיכרון של אובדן", ממשיך קנדלר. "הוא חייב להיות זיכרון שמכיל את הגבורה האדירה שהייתה שם - את הלוחמים והלוחמות שעצרו את המחבלים, את אנשי כיתות הכוננות, את האזרחים האמיצים שהחזיקו את קו הלחימה עד שהגיע הסיוע, ואת אזרחי הדרום שבמשך שנים יישבו, נטעו, בנו ועמדו מול טרור מתמשך בשם ערכי הציונות". קנדלר מדגיש כי ייעודו של פורום הזיכרון הלאומי הוא לייצר הנצחה שמחזקת ולא מחלישה - זיכרון שמעניק משמעות, שמצמיח זהות, ושממשיך את מורשתם של הנופלים במעשה ובבניין הארץ. "מהזיכרון החי הזה", הוא אומר, "ישאבו הדורות הבאים את העוצמה, הגבורה ואהבת הארץ. זו המחויבות שלנו להם - וליקירינו".
במהלך הערב התקיימו פאנלים מיוחדים שעסקו בנושאי מורשת, זיכרון וחוסן, ובהם השתתפו דוברים ממגוון תחומי העשייה הציבורית. בין המשתתפים בפאנלים: יהושע שני; צביקה מור, יעקב הרשקוביץ, שירה שפירא, אבי מוסן, כתרי מעוז, סא"ל תומר ברוק, סיגל קראוניק; שלום וסטרייל; עפרה לקס; שמעון אלקבץ; תא"ל אורן סלומון; אריאל הורביץ, אלקנא פדרמן, איתי נחמיאס, הדסה בן ארי וד"ר יאיר אנסבכר ועוד. כל אחד מהם הביא אל השיח זווית ייחודית הנוגעת למורשת הלאומית, להתמודדות עם אירועי השנה האחרונה ולבניית חוסן חברתי וקהילתי.
את הערב חתם מופע מיוחד של הזמר והיוצר בן צור, שהופיע בפני קהל של אלפי אנשים באירוע המרכזי.
