סיגל קראוניק, אלמנתו של אריק קראוניק הי"ד, מי שהיה רבש"ץ קיבוץ בארי ונפל בקרב ההירואי על הבית בבוקר השבעה באוקטובר, משמיעה קול צלול, נחרץ ושונה יחסית בנוף הציבורי.
בראיון לערוץ 7 באירוע "זיכרון, גבורה ותקומה" של משרד המורשת, משרטטת קראוניק את דמותו של דור הניצחון שצומח מתוך השבר, ומציגה משנה סדורה המאתגרת את הקונספציות הישנות, הן ברמה הביטחונית והן ברמה הפוליטית-חברתית. עבור קראוניק, הזמן שחלף מאז האסון לא הקהה את הכאב, אבל דווקא חידד את התובנות הלאומיות.
במבט לאחור על התקופה המורכבת שעברה, קראוניק מתארת תהליך של התפכחות והתחזקות, שבו השכול והתקומה שלובים זה בזה. "התחדד לי יותר שכאב וגבורה עובדים ביחד, כאב ותקווה ביחד, זה חוסנו של עם ישראל", היא קובעת.
לתפיסתה, דווקא מתוך תהומות הכאב צומחת העוצמה האמיתית של העם. "אני חושבת מהמקומות הכי נמוכים, אלמנות, יתומים, פדויי שבי, הוכיחו לנו מהי רוח ומה זו אמונה ואיך אפשר לקום מהשברים הכי עמוקים ולבנות הכל מחדש".
תחושת השליחות מניעה את קראוניק לפעילות אינטנסיבית ברחבי הארץ והעולם. היא מתארת דחף פנימי שאינו ניתן לכיבוש, כמעט כוח עליון שמכוון את צעדיה. "יש איזה קריאה פנימית שאתה לא יכול לסרב לה. זה כמו שילד שלך מבקש משהו ואתה לא עומד בפניו", היא מסבירה את המוטיבציה שלה.
המשימה שהיא רואה לנגד עיניה היא שמירה על האחדות והובלת העם לניצחון מוחלט, משימה שלדבריה מבטלת כל תחושת קושי אישי. "פעם מישהו לימד אותי, שאם אתה בשליחות אז אין לך קושי. אז תודה לבורא עולם, אני את הקושי לא מרגישה, ואני משתדלת לעשות את השליחות שלי נאמנה".
אחת האמירות של קראוניק נוגעת להגדרת המצב הישראלי החדש. היא מסרבת לראות באסון השבעה באוקטובר רק טרגדיה, ומוצאת בו נקודת מפנה היסטורית חיובית בזהות הישראלית. "למרות שזה עלול להישמע קצת קשה, בזכות השבעה באוקטובר קם כאן דור ניצחון", היא מצהירה.
הדור הזה, לדבריה, מתאפיין בבהירות מוסרית ובאומץ להישיר מבט אל המציאות ללא פילטרים של תקינות פוליטית. "זה דור שלא מפחד להגיד את הדברים, דור ניצחון שתוהה בעברית פשוטה, 'מי הוא האויב שנמצא בצד השני של המתרס?' ועונה: 'אלו אזרחים שהגיעו באותה שבת לשחוט אותנו, ואנחנו לא מפחדים יותר'". ההבחנה הזו, המזהה את האויב לא רק בארגון הטרור אלא באוכלוסייה שביצעה את הטבח, היא חלק מרכזי במשנתה.
היא שואבת עידוד מההתגייסות הטוטאלית של החברה הישראלית למערכה, התגייסות שמוכיחה בעיניה את צדקת הדרך ואת נצח ישראל. "מקצה לקצה בכל עם ישראל קמו ונרתמו, אנחנו למעלה משנתיים לחימה, יש בתים ששנתיים לא ראו את האבות שלהם, את האחים שלהם והם נלחמים. זה עם ישראל".
קראוניק אינה חוששת להביע עמדות העשויות להיתפס כשנויות במחלוקת, ובוודאי שונות מהקולות המזוהים בדרך כלל עם הקהילה ממנה היא מגיעה.
"לא פשוט לקהילה שלי לקבל אותי ולשמוע אותי, אבל הם צריכים להיות חזקים. אלה הדעות שלי, אלה הערכים שלי, וזאת האמונה שלי, ועם האמונה הולכים הכי חזק שאפשר", היא מדגישה.
בנושא הטעון של ועדת החקירה לאירועי המלחמה, עמדתה ברורה ומתריסה נגד הזרם המרכזי בתקשורת ובמערכת המשפט. "אנחנו רוצים ועדת חקירה לאומית ולא ממלכתית".