ספר חדש מאת הסופרת הציונית דתית צופיה בלומן רואה אור החודש בהוצאת ידיעות ספרים, ומבקש להחיות את ההיסטוריה של עכו וארץ ישראל מבעד לעיניו של נער יהודי עולה מצרפת.
ברומן "בכל זאת בית", מיכאל ברבי מגיע לעכו עם משפחתו, אך כשהאב קורס בפתאומיות, מתערערת יציבותו. במסגרת מחויבות אישית בדיור מוגן, מיכאל פוגש את שלמה - ניצול לחימה מתקופת המחתרות - ונתקל בצרור מכתבים עתיקים מהתקופה הצלבנית.
לצד סיפוריהם של אסירי המחתרות והקהילות היהודיות באירופה, משתלב גם סיפורו ההיסטורי של האזור - דרך מכתבים שנכתבו מאות שנים קודם לכן, ודרך זיכרונותיו של שלמה. המסע האישי של מיכאל הולך ונרקם יחד עם הסיפור הלאומי.
ביקורת אישית ומרגשת מגיעה דווקא מתוך הבית: דוד כהן, אחיה של הסופרת, מספר כי קריאת הספר החזירה אותו לעבודת סמינר שכתב בעבר באוניברסיטה הפתוחה: "הקורס אמנם עסק בצלבנים, אבל אותי הם הרבה פחות עניינו מאשר לכתוב על ארץ ישראל ומדינת ישראל... מצאתי את עצמי כותב עבודה על מבצר קטן שאני מכיר מילדות כאתר לאומי קרוב לבית: 'ג'ידין/יחיעם - ממצודה צלבנית לאתר תחיה עברי'".
כהן מוסיף, "נזכרתי בעבודה הזו השבת, כשקראתי את 'בכל זאת בית'... הצלבנים אינם גיבורי הסיפור, אלא היהודים שגרו בעכו בעבר, שגרים בעכו בהווה, שהקימו יישובים או נלחמו בבריטים באזור, או כאלו שעלו לארץ אז והיום".
לדבריו, "מסעי הצלב וזרותם של הצלבנים בארץ ליוו את העבודה שלי ומלווים גם את הספר של צופיה כתמרור אזהרה, אבל זו לא שאלה שנשארת ללא תשובות".
"אני כמובן לא אובייקטיבי", הוא מודה, "אבל למי אכפת - הספר קולח, מעניין ומרגש. רשמית הוא ספר נוער, אבל כל אדם שאוהב את הארץ הזו, את ההיסטוריה שלו ואת אנשיה יוכל להתחבר אליו בקלות ולמצוא בו, בכל זאת, בית".