יש סיפורים על אחריות או על היעדרה. יש כאלה שמתחילים בגג דולף ומסתיימים ב"שיטפון" של שאלות קשות. זהו סיפור על איש מקצוע שקיבל קריאה לזפת את גג הבית, אבל החליט ש"הכול בסדר". כאשר מפטירים "הכול בסדר", נזק קטן יכול להפוך לקטסטרופה של ממש.
מעשה באדם שתמיד עמד על המשמר, עקב אחר כל ידיעה חדשותית וידע מתי ואיך להגיב. כאשר שמע בחדשות על גשם סוער הצפוי בשבוע הקרוב, התקשר מיד לזפת מומחה וביקש ממנו לבדוק את הגג.
הזפת הגיע, בחן את הגג במבט מקצועי והודיע בחיוך מרגיע: "הגג מוכן. אין צורך לעשות דבר, הכול תקין לחורף." בעל הבית נאנח לרווחה, מרוצה שפעל בזמן וקיבל אישור מומחה. שבוע חלף והגשם החל לרדת. בעל הבית ישב בסלון רגוע, עד שטיפות מים החלו לבצבץ מהתקרה. הוא התקשר מיד לזפת: "אמרת שהכול תקין! יש לי נזילה." "כן, הכול בסדר", ענה הזפת בקול מנומנם.
"כמה טיפות לא הרגו אף אחד. מקסימום נבוא שבוע הבא לתקן." למחרת החל מבול של ממש. גשם סוער ובלתי פוסק הפך את הבית לאמבטיה גדולה. אפילו דליים מהשכנים לא עזרו והמים חדרו לכל מקום. נזק רב נגרם לריהוט החדש במטבח ובסלון. בחדרים לא היה ניתן לישון, כל המיטות ספוגות מים. זועם ומיואש התקשר שוב בעל הבית: "נו, מה קורה לך?!"
הזפת השיב בקור רוח: "עזוב אותי עכשיו, תן לישון. דבר איתי בצהריים." אחר הצהריים, כשהבין שהריהוט והכול אבוד, החל בעצמו, יחד עם משפחתו ומספר שכנים טובים, לגרוף את המים מהבית כדי שיהיה ניתן ללכת בו ללא מגפיים או ציוד צלילה. לאחר מספר ימים הגיש בעל הבית תביעה לבית המשפט נגד אותו מומחה. כאשר הגיע מכתב הזימון, פתח אותו הזפת ואמר לעצמו באנחת רווחה: "הלוואי שבן דוד שלי יהיה שופט. בטוח נסתדר איתו."
אם הסיפור הזה נשמע לכם מוכר, הוא באמת מוכר. רק שהפעם לא מדובר בנזק לרכוש, אלא בנזק הגדול של חיי אדם. אותו "זפת" הוא ראש אמ"ן לשעבר, אלוף אהרון חליוה. תפקידו היה לראות את תוכנית חמאס שהוצגה לו, "חומת יריחו", את המסמכים שהתריעו על האיום, ולהכין את הצבא. אבל הוא לא עשה דבר.
כמו הזפת שחזר לישון בזמן המבול, גם ב־7 באוקטובר, כשהתקשרו אליו, הוא העדיף לחזור לישון. הנזילה הפכה לשיטפון והבית קרס. עכשיו, אחרי שה"זפת" הולך הביתה, הוא עוד מעז לומר: "הלוואי שתהיה וועדה ממלכתית." כשאנחנו שומעים אמירה כזו, מתבררת משוואה מסוכנת: אם חליוה מרוצה, אנחנו, אזרחי המדינה, לא יכולים להיות מרוצים.
הגיע הזמן שמעבר לפרישה מתפקיד או הדחה משירות מילואים, יהיו כאן השלכות אמיתיות, משפטיות ומעשיות. רק כך יבינו כולם את גודל המחדל, ורק כך נבטיח שלעולם לא יעז עוד "זפת" לחזור לישון כשמבול (אל־אקצא) מתקרב, ואם מתקרב, אז שיידע לטפל בזמן כאשר הכול יבש יותר ופחות רטוב.