על משמעות חיסולו של מי שהוגדר כרמטכ"ל החיזבאללה, היית'ם עלי טבטבאי, סיפר בראיון לערוץ 7 חוקר הטרור אלי קלוטשטיין, עמית במכון משגב לביטחון לאומי.
מדובר, מציין קלוטשטיין, באחד משני הפעילים הצבאיים הוותיקים ביותר שנותרו לחיזבאללה אחרי גל החיסולים של מבצע 'חיצי הצפון'. נשארו טבטבאי ומוחמד חדר. טבטבאי נכנס לנעליים של איברהים עאקיל, שהיה ראש אגף המבצעים של החיזבאללה, שהחליף את פואד שוקר שחוסל עוד לפני המלחמה הרחבה יותר בצפון, עוד לפני מבצע הביפרים, לאחר הרקטה שפגעה במגרש הכדורגל במג'דל. למעשה הוא השלישי שנכנס לתפקיד הזה בזמן האחרון".
"עכשיו כמעט ולא נשאר לחיזבאללה אנשים מהגוורדיה הזו שהקימה עם נסראללה את חיזבאללה ולכן החשיבות של החיסול הזה. היה לו ידע וניסיון מבצעי, הייתה לו יכולת לחבר את חיזבאללה לגורמים שמחוץ ללבנון כמו איראן והחות'ים. הוא גם פעל בסוריה. הוא היה ממקימי תיק הגולן, חוליה שניסתה לייצר פיגועי מטען וצליפה ואחד הבכירים שבה היה ג'יהאד מורניה, הבן של עימאד מורנייה".
המשמעות היא שטבטבאי לא היה רק ממקבלי ההחלטות למעלה אלא גם איש שטח המבצע בעצמו פעולות, מה שאין כן נעים קאסם, העומד בראש הארגון כעת ונחשב כחסר כריזמה וכמי שאינו מחובר לשטח.
באשר לבחירת העיתוי לחיסולו של טבטבאי, אומר קלוטשטיין כי בעוד נעים קאסם דוגל במידה מסוימת בהבלגה ולעיסוק בשיקום הארגון והפניית משאבים לאפיקים אזרחיים, טבטבאי נחשב לאחת הדמויות הניציות יותר בארגון ומי שדחף להסלמה מול ישראל, "וכנראה שישראל חשבה שהוצאתו מהמשוואה יכול להרגיע במידה מסוימת את חיזבאללה. מעבר לכך שהוא היה במידה מסוימת אחראי לשיקום של חיזבאללה. יחד עם גורמים איראניים הוא נכנס לנעלי מפקד מערך המבצעים והיה אחראי לקחת ארגון מוכה שספג מהלומה משמעותית מישראל ולהעמיד אותו מחדש על הרגליים. המטרה הייתה לעצור ולקטוע את השיקום וגם להוציא מהשטח דמות שדחפה להסלמה מול ישראל".
"סיבה שלישית היא שישראל התחילה לזהות אצל חיזבאללה ניסיונות פיגוע בהובלתו של טבטבאי. המתיחות גאתה בזמן האחרון והיו לישראל כמה הזדמנויות להגיב. היא הייתה יכולה להגיב בתמרון קרקעי, אבל דווקא חיסול בכיר מעביר לפעמים מסר לארגון וגם נותן מהלומה לאגו שלו ונותן דחיפה להתנגדות הפנים לבנונית לחיזבאללה ומסר לחיזבאללה שלא ימשיכו בפעילות כי עוקבים אחריהם ויש כוונה להמשיך במכות כואבות, כולל נכונות להסתכנות בצעדים חריפים יותר".
על הטענה הנשמעת לא פעם בישראל אחרי חיסולים מסוג זה, ולפיה אחרי כל חיסול מתמנה אדם קיצוני יותר, אומר קלוטשטיין כי לא תמיד הקביעה הזו עומדת במבחן המציאות, והראיה האחרונה, זו של נסראללה, מוכיחה זאת. נעים קאסם רחוק מהיכולות שהיו לנסראללה, וניתן לשער שיהיה קשה לחיזבאללה למצוא אדם בעל ניסיון ידע ויכולות כפי שהיו לטבטבאי, ואם כן יימצא אדם כזה הרי שיחלוף זמן ניכר עד להשלמת הכשרתו.
לשאלתנו אם כאשר האיראנים רואים שהארגון בו הם משקיעים רבות כל כך סופג מכות קשות כל כך, הם חושבים מחדש על אפיק ההשקעה הזה, אומר קלוטשטיין כי "האיראנים לא מסתכלים על זה כך. הם רואים בחיזבאללה אחד הכלים החשובים, אבל לא היחיד. יש השקעה הולכת וגדלה בחות'ים ובמיליציות בעיראק. חיזבאללה לא לבד במערכה. לאיראנים יש תכנית אסטרטגית ארוכת טווח שחטפה מכות, אבל הם מנסים להמשיך בה. יכול להיות שמבחינה כלכלית ומדינית הם יגיעו למסקנה שצריך לפעול אחרת, אבל הם בהחלט ממשיכים בדרך שהם התוו לעצמם".
על השלכות הצילום המראה את הפגיעות המדויקות של חיל האויר הישראלי במבנה בו שהה טבטבאי, אומר קלוטשטיין כי הדבר משפיע מאוד על החיזבאללה וניתן לזהות את השינוי בדפוסי ההתנהגות של אנשיו המעדיפים להסתתר מתוך הבנה שהם אכן על הכוונת הישראלית. "יש פחד אמיתי על החיים שלהם. הם מבינים שישראל יכולה ועושה את זה. כמו שבתחילת המלחמה חוסלה שורת בכירים, ישראל מראה שהיא יכולה להשתמש במודיעין מהיר ובדיוק מבצעי של חיל האוויר כדי להגיע לבכירי הארגון, ואם צריך היא תעשה את זה".