במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת של האגודה האמריקאית לכימיה, דיווחו מדענים על גילוי אנטיביוטיקה חדשה מסוג שלא תועד קודם לכן.
התרכובת, שנקראת לקטון פרה-מתילנומיצין C, נמצאה כחלק ממחקר בסיסי להבנת מנגנון הייצור של אנטיביוטיקה קיימת - ולא במטרה לפתח תרופה חדשה.
את המחקר הובילו ד"ר לונה אלחלף וד"ר גרג צ'אליס, שנקטו בגישה גנטית חדשנית: הם מחקו גנים ייחודיים מתוך אשכולות ביוסינתטיים של חיידק, מה שעצר את תהליך הייצור בנקודות קריטיות וחשף תרכובות ביניים. אחת מהן הפכה עד מהרה למוקד עניין מדעי בשל הפעילות הביולוגית הגבוהה שהפגינה.
לדברי החוקרים, התרכובת הציגה עוצמה רבה במיוחד נגד חיידקים גראם-חיוביים, כולל זנים עמידים לתרופות רבות. בניסויי מעבדה, נמצא כי היא יעילה פי מאה מהאנטיביוטיקה המקורית ממנה נגזרה.
יתרון משמעותי נוסף שהודגם היה יציבותה של התרכובת: במהלך 28 ימי חשיפה רציפה של חיידקים, לא נרשם כל שינוי בריכוז התרופה הדרוש להשגת השפעה - תוצאה שמעידה שלא התפתחה עמידות. תופעה זו עשויה לשבור מחסום מוכר וקריטי בהתמודדות עם זיהומים עמידים.
ד"ר סטיבן קוקרן, כימאי רפואי מאוניברסיטת קווינס בבלפסט שלא היה מעורב במחקר, אמר, "זה מחקר ממש נחמד, אם מבודדים מולקולות חדשות, צריך לבדוק אילו פעילויות יש להן", אך הוסיף, "האתגר הגדול הוא לתרגם את זה לתרופה בת קיימא - משהו שנשאר מספיק זמן בגוף, לא רעיל לבני אדם, ולא נוטה לעמידות".
השלב הבא במחקר יתמקד ביצירת התרכובת באופן מלאכותי, באמצעות סינתזה כימית שאינה תלויה במיקרואורגניזמים. לצורך כך משתפים החוקרים פעולה עם כימאי סינתטי מאוניברסיטת מונאש באוסטרליה. "זה יספק כמויות גדולות של החומר למחקר מתקדם", ציינו החוקרים, "ונוכל לבחון לעומק את מנגנון הפעולה, ההשפעה על תאים אנושיים, ויכולת הפיתוח לתרופות קשורות".