דברים קשים מטיח עורך הדין איציק בונצל, אביו של סמ"ר עמית בונצל הי"ד, ברמטכ"ל ובהחלטתו לפטור את הקצינים הבכירים אותם מצא כאשמים במחדל השבעה באוקטובר, בענישה אותה הוא מגדיר כבדיחה שאינה אלא יריקה בפרצופן של המשפחות השכולות ובפרצופו של עם ישראל כולו.
בראיון לערוץ 7 קובע בונצל כי בהחלטתו להסתפק בהדחה ממילואים מנהל הרמטכ"ל זמיר מדיניות של 'שמור לי ואשמור לך' עם חבריו מזה עשרות שנים. מדובר, הוא אומר "בחברי מטכ"ל ששירתו יחד עם הרמטכ"ל כשהיה אלוף וכשהיה מנכ"ל משרד הביטחון. זה מדליק זרקור ענק לגבי המקום שאליו אנחנו הולכים באותה ועדת חקירה שאליה הם שואפים ודוחפים. כואב להבין שפשוט צוחקים עליך ולא סופרים אותך".
"אני מדמה את זה למשפט רצח שבו נגרם לבנך מוות ברשלנות, וכשאתה מגיע להקראת גזר הדין השופט אומר לרוצח 'קח את הדברים ולך הביתה, תמשיך בחייך היקרים, תקבל את כל הקצבאות, הפנסיות והתגמולים שמגיעים לך, תוכל לצאת לטיולים בעולם ולחגוג עם משפחתך ואנחנו נסתפק בעונש הזה. בנוסף, אני מקווה שלא הפרענו לך ולא העקנו עליך במהלך המשפט'. מי היה מוכן לקבל גזר דין כזה לרוצח בנו? זה בדיוק מה שקרה עם הסקת המסקנות. לא ראינו מילה וחצי מילה כלפי הרמטכ"ל הרצי הלוי, פושע המלחמה".
בונצל מתעקש על הגדרתו של הלוי כפושע מלחמה ומוסיף כי ישמח אם הלוי יתבע אותו וכך הכשל יתברר בחקירת משטרה. בהקשר זה הוא מספר על תלונה שהוגשה במשטרה נגד הלוי, חליוה ורונן בר, אך המשטרה בחרה לסגור את התיק בתואנה של חוסר עניין לציבור:
"בנושא הזה קיבלנו מסמך שאומר ש'אין עניין לציבור'...", אומר בונצל בכאב ומספר: "עשינו בירור באיזו תחנת משטרה בארץ לא יעשו להם קומבינה, ומצאנו שיש לנו את הסיכוי הטוב ביותר לחקירת התלונה במחוז חיפה. נסענו כולנו לחיפה כשאנחנו מלווים בעורך הדין דורי שוורץ, הגענו לתחנת המשטרה בחיפה, הגשנו תלונות מנומקות עם הסברים, תקדימים וראיות נגד השלושה, וזו הייתה ההודעה שקיבלנו ממשטרת ישראל".
"היום רואים שזמיר מגן על חבריו. הרי חוק שירות חובה בצה"ל מסתיים בגיל 45. מדובר באנשים שעברו את גיל 45. בנוסף, אפשר לקרוא להם לשירות מילואים רק במקרים נדירים כשפורצת מלחמה. אנחנו יודעים שלא יקראו להם למילואים גם אם תפרוץ מלחמה וזמיר יודע את זה. אני בטוח שכל אדם מבין שנעשתה פה מרמה כלפי המשפחות ואפילו בגידה".
על הביטוי 'בגידה' מחדד בונצל ומבהיר כי "בגידה זה לא שזמיר ישב עם האויב ותכנן נגדנו, אלא בגידה היא גם פגיעה באמון ובציפיה שאנחנו נותנים בו. יש לנו ציפייה שהוא יחקור את אירועי השבעה באוקטבור והוא בגד בציפייה ובאמון שלנו. כשהוא מקבל החלטה כזו, שהיא בדיחה שמזלזלת בכל עם ישראל ולא רק במשפחות השכולות, זו בגידה באמון. לא בגידה עם האויב, אלא בציפייה שלי כאב שכול שיודע שהוא פתח בתחקירים חדשים, ולמרות זאת זה העונש, שהוא לא יקרא להם שוב למילואים. אני לא יודע איך לזעוק את זעקת הבושה והביזיון".
בונצל שב ותולה את הענישה הסמלית והקלה בחברות ארוכת השנים בין אותם אלופים ובכירים לבין הרמטכ"ל. "האנשים האלה מושקעים אחד בשני כבר עשרות שנים. יש ביניהם רעות ומחויבות שיוצאת באופן הכי טבעי שיכול להיות. אפשר היה לומר שיהיו מסקנות אישיות ולחכות לועדת החקירה, לומר שהם לא יעשו שירות מילואים זה בוקס בבטן ויריקה בפרצוף. הוא לא התגבר על הרעות והחברות שביניהם", אומר בונצל.
"אין ישראלי אחד שלא אומר שאירוע הפצ"רית הוא סרט דמיוני, אבל צריך להבין שבדרגות האלה מדובר באנשים מנותקים מהעם. היא יודעת בדיוק מה היא עשתה וגם היום היא יודעת מה היא עושה. זה המקצוע שלהם, לחקור, לטפל בסוגיות משפטיות, לעסוק בדיני ראיות ולדעת ממה צריך להיזהר", אומר בונצל הקושר בין הניתוק שמפגינה הפצ"רית לשעבר לניתוק הבא לידי ביטוי בטיוליהם של אהרון חליו'ה ורונן בר ברחבי העולם, כמו גם בהסכם שעליו ניסה חליוו'ה לחתום עם חברת נשק, הסכם שעלה בידי בונצל להביא לביטולו. "אלו אנשים מנותקים".
הניתוק בולט, אומר בונצל, "כאשר הרצי הלוי עסוק כל היום בתדמית שלו ומעסיק בכך אנשים, הוא שולח את אשתו לבתי אבלים, היא ישבה אצלנו בבית אחרי שביקשנו ממנה לא לבוא אבל אחרי לחץ שהיה על נועה הסכמנו שהיא תבוא, היא ישבה אצלנו בבית כדי לוודא שאנחנו לא אומרים דברים רעים על בעלה, כשרמטכ"ל שולח את אשתו כשהוא מכהן לבתי האבלים עם צוות צבאי וברכב צבאי לוודא שהיא מצמצמת את המשפחות שאומרות דברים רעים על בעלה. הוא מגיע להלוויות שהוא אשם במותם כי הוא היה בתפקיד, והוא לא יושב בשורה הראשונה עם הקצינים אלא נטמע בין הקהל ויש מי שמצלם אותו, וזה עובד לו. אני רואה את התגובות בפייסבוק על כך שהוא רזה, שהוא לקח אחריות".
בדבריו מדגיש בונצל כי הוא "לא במסע נקמה נגד אף אחד מהם. מוטלת עליי האחריות לוודא שלא יהיו עוד חיילים ואזרחים שיאבדו את חייהם בגלל רשלנות פושעת. מאז קום המדינה הוקמו עשרים ועדות חקירה ואף אדם לא ישב מאחורי סורג ובריח. הם רואים מה שזמיר עשה ומבינים שלא יקרה להם כלום, שהוא ישמור עליהם והם ישמרו עליו. זה ארגון פשע עם דרגות על הכתפיים של אנשים שדואגים אחד לשני".
"לצערי אני מאוד מודאג שיכול להיות שהמסע הזה של הרצי הלוי יצלח והם יצאו ללא כלום. אם תוקם ועדת חקירה ללא סמכויות ענישה ולא יוקם אגף אוקטובר בכלא, התוצאה תהיה שהכשל הזה יחזור שוב ושוב, אולי בעוד עשרים או שלושים שנה וילד שהיום הוא בגן ייהרג כמו שעמית נהרג. אתם הבאים בתור, כי למה לרמטכ"ל או ראש אמ"ן בעתיד לקום בלילה ולהיות מודאג אם הוא יודע שכלום לא יקרה לו. הזעקה שלי היא לדורות הבאים ולמען הנכדים שלי ושלכם".
על מה שלטעמו היה על הרמטכ"ל לנהוג ולהחליט, אומר בונצל: "הדין הצבאי מאפשר לרמטכ"ל, כפי שקרה בעשרות מקרים אצל קצינים בדרגות נמוכות יותר, להוריד בדרגה מי שנמצא אשם בשל רשלנותו או מעשה אחר ולשלול זכויות. זה קיים בדין ויש לכך תקדימים".
"העובדה היא שבסוף תחקיר צבאי יש הסקת מסקנות כלפי אותם קצינים, ובדיחת העונש הזו מלמדת שיש לרמטכ"ל סמכויות שהוא לא מימש אותן, אבל הוא לא יממש אותן כי הם אכלו מאותו מסטינג והולכים לשמחות אחד של השני. אנחנו מכירים את הרעות בצה"ל, וזו התוצאה. זמיר לא מימש את החובה שלו להוריד אותם בדרגה ולשלול פנסיות. זכותם תהיה ללכת להליך משפטי נגדו. הוא ירק בפרצופן של המשפחות השכולות ושל עם ישראל ואמר שגם בועדת חקירה לא יקרה להם כלום".