לאחר מבצע צוק איתן נוצר קשר מיוחד בין קיבוץ בית השיטה שבעמק חרוד לקיבוץ כפר עזה.
בעקבות מתקפת הטרור הקשה בשמחת תורה בחר רוני קרמר, חבר בית השיטה, להקדיש שיר חדש לתושבי כפר עזה, לתושבי הדרום ולעם ישראל כולו.
יחד עם המלחין דן פלד, גם הוא חבר הקיבוץ, נולד השיר "ארצי שלי לעד", אשר לדבריהם "נכתב מתוך תחושת שותפות גורל ורצון לתת מענה לכאב ולאובדן בשירת נחמה הצופה שעוד יבואו ימים שבהם מתוך האימה תצמח תקווה".
בתנועת בני עקיבא נחשפו לשיר וראו בו ביטוי ישיר לרוח נושא חודש ארגון הנוכחי, המבוסס על דבריו של הרב קוק זצ"ל - "ודור יקום וחי". התנועה פנתה ליוצרי השיר וביקשה להקדיש לו את סרטון שבת ארגון. אנשי בית השיטה נענו לבקשה, וביצוע חדש ומרגש לשיר הופק על ידי חניכי בני עקיבא.
במרכז הסרטון הוצב שלט ענק בתחנת רכבת תל אביב סבידור מרכז, ובו השאלה: "מה נותן לי תקווה בדור הזה?". מאות עוברי אורח כתבו עליו את תשובותיהם, בבחינת מבט אופטימי לעתידו של העם.
בין הכותבים והמשתתפים בפרויקט נכללים גם כאלה שחוו את כאב המלחמה מקרוב: אביטל דקל חן, רעייתו של שגיא שנחטף לעזה ושב לישראל; הדס לוינשטרן, אלמנתו של רס"ם (במיל') אלישע ז"ל שנפל בדרום הרצועה; הלל שכנזי, אלמנתו של סרן איתן ישראל ז"ל שנפל בצפון הרצועה; ותא"ל (במיל') משה פלד, אביו של מלחין השיר, ששירת מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה.
הסרטון נפתח בדברים שנשא הרמטכ"ל אייל זמיר בהלווייתו של סגן הדר גולדין ז"ל, שהובאו מתוך דבריו של הדר עצמו:
"ודור יקום וחי, ישיר ליופי וחיים. דור של גיבורים וגיבורות קם וחי, הוא נושא את הציווי שגילמת בחייך - להמשיך ולעשות ככל שיידרש כדי שנוכל לגדל כאן בארץ ישראל דורות של ילדות וילדים שישירו ליופי ולחיים".