יובל אור, אביו של החלל החטוף דרור אור, תיאר הבוקר (רביעי) את תחושותיו עם שובו של בנו לקבורה בישראל, אחרי 781 ימים.
יובל נשאל אם כעת כשדרור בבית הוא חש ש"נסגר המעגל", וביקש לדייק: "אני עצוב וכועס ומאוכזב, ולא יודע את נפשי מרוב צער על כל מה שקרה ב-7 באוקטובר. על ההפקרה שנמשכת וזה שאף אחד לא נותן את הדין, וזה שעושים צחוק מכולנו. על זה אני כואב. אני אבל על כל חבריי, על דרור ויונת ועל מאות מהחברים שלי מהעוטף שהלכו לעולמם, על הבתים שנשרפו ועל כל מה שקרה פה".
"אני מבין שעכשיו עושים וידוא הריגה, מנסים גם להרוס את החקלאות ולא משקמים כמו שצריך. זה אנשים שלא רוצים אותי פה. אני מרגיש מגורש מהארץ שלי. אני מרגיש נורא. אם את שואלת אותי, באמת, אני ממש מרגיש פה נורא. יש פה ממשלת זדון, כלפיי. יש פה ממשלה שעושה הכל וממשיכה לעשות הכל בשביל שאני לא אחיה בדמוקרטיה, בשביל שעוד רגע יעצרו אותי בגלל מה שאני אומר פה", אמר ברשת ב.
"אני דואג ברמות בלתי אפשריות. אפילו ביום כזה אני לא יכול להשתחרר מהבגידה הנוראית בי ובכל מה שאני מייצג וכל מה שעשיתי בימי חיי, עם הדבר הזה שהם עושים פה בארץ. מהכלכלה הנוראית שהם מנהלים פה, מהמלחמה האין-סופית שהם רוצים. לאן הם רוצים לקחת אותנו? גם ביום כזה - אני מיואש ממה שקורה פה".
יובל ביקש לספר על בנו, איש משפחה רגוע ונעים: "דרור היה איש של אנשים. איש טוב, איש יצירה. הוא היה עושה גבינות. איש שקט, איש שלום במובן האמיתי של המילה. הוא עשה יוגה על בסיס יומי ותרגול יומי. הוא גידל משפחה לתפארת, משפחה יפה, שקטה ונעימה. איש של אהבה, של חברים. איש משכין שלום. היינו אומרים בבית תמיד, ש'כשדרור בשטח - יורד המתח'. היה לנו משפט כזה".
יובל סיפר שהוא ואשתו ביקשו להמנע ממידע מדויק על מה שקרה לבנם ולאשתו ב-7 באוקטובר: "המודיעין הציע לנו כל מיני תמונות ותרחישים מדויקים של מה שקרה, ואנחנו בחרנו להישאר עם תמונתו של דרור מחייך, מבשל ושמח, מאשר לראות כל מיני מראות קשים. אנחנו יודעים שדרור ויונת הצליחו להגן על הילדים שלהם, על נעם ועלמה שהיו בממ"ד, ושלחו אותם כמה שניות לפני שנכנסו המחבלים, זרקו אותם החוצה מהממ"ד".