שר הכלכלה ניר ברקת, שרשם השבוע הישג משמעותי בבחירות לראשות סניף הליכוד בירושלים, הסניף הגדול ביותר במדינה, מצהיר כי המהלך הוא חלק מתהליך רחב יותר של שיקום וחיבור שורות לקראת הבחירות הבאות לכנסת.
ברקת מתאר בראיון לערוץ 7את הניצחון בירושלים כ"הישג משמעותי", שבא בזכות "השותפות האמיתית והטובה שיצרנו. שמנו את העבר בצד והסתכלנו קדימה מתוך שותפות והבנה שהבסיס הוא משחק קבוצתי. אנחנו נעבוד עם כולם, נרחיב את המעגלים ונפעל להרים את קרנה של ירושלים. בוודאי שגם בליכוד תהיה לנו אמירה ברמה הלאומית".
ברקת משתמש בניצחון הדמוקרטי בסניף כדי להצביע על הפער מול השיח הפוליטי הארצי. הוא מדגיש כי הליכוד מוכיח דמוקרטיה פעילה בקרב המתפקדים. "מדברים בקפלן על דמוקרטיה. אנחנו ניהלנו מהלך דמוקרטי למופת".
השר מציג מודל פוליטי-חוקתי שמטרתו למנוע קיטוב ומשברים עתידיים בנושאי ליבה. תפיסתו היא שיש לעגן נושאים מהותיים בחקיקה ברוב מיוחס - ובכך להבטיח ממלכתיות וקונצנזוס רחב. "אני חושב שהדרך הנכונה היא ללכת לחוקק בכנסת חוקי יסוד ברוב מיוחס של שני שליש מחברי הכנסת. זה יועיל לנושאים קריטיים כמו בחירת שופטים ובחירת ועדה שתהיה ממלכתית באמת לחקירת השבעה באוקטובר".
באשר לוועדת החקירה הנדרשת לבדיקת המחדלים שקדמו לטבח טוען ברקת כי הדרך הנכונה לייצר ממלכתיות הוא לחייב רוב מיוחס המבטיח לשני הצדדים זכות וטו על מינויים. לדידו, הממלכתיות אינה תלויה במינוי של נשיא בית המשפט העליון, אלא באמון הציבור בתוצאות שתשיג הוועדה. "לצערנו הרב היום אנחנו מוטרדים מאוד וחוששים שהמינויים לוועדה יהיו פוליטיים ולא מקצועיים".
ברקת מתייחס לנושא טעון נוסף - גיוס החרדים לצבא. ברקת מתייחס לטענות לפיהן הוא תומך בהשתמטות ואומר כי הדבר החשוב ביותר הוא "מבחן התוצאה". הוא מדגיש כי לצד כיבוד של לומדי התורה - חייבים לראות גיוס משמעותי בפועל.
כדי להגיע לתוצאה הזו, הוא מטיל את הכדור למגרש של צה"ל. "צה"ל צריך להרחיב את חטיבת החשמונאים, לייצר מערכת שבה החרדים יכולים לחיות טוב ולהיות גאים כשהם חוזרים הביתה כמשרתים של מדינת ישראל. הציבור החרדי מבין שיש צורך אמיתי בשינוי המצב הקיים".
ברקת מבהיר כי גישתו כלפי סנקציות כלכליות היא פרקטית לחלוטין. "אם זה לא ילך כמו שצריך, הסנקציות חשובות. בכל מקרה יהיה סנקציות - השאלה אם נצטרך להשתמש בהם". מבחינתו, כל חקיקה שתובא לשולחן צריכה להיבחן אך ורק לפי יכולתה להשיג את היעד המוגדר. "אני ארצה לראות את קצב הגיוס, איך מנוהל התהליך, מה עושה צה"ל, היכן הפערים והאתגרים. זה מה שמעניין כאן".
השר מציג לבסוף את "מודל האמירויות" כפתרון המועדף עליו לסוגיה הפלסטינית ביהודה ושומרון. מודל זה מבוסס על המבנה החברתי של השבטים והשייחים המקומיים, תוך פירוק מוחלט של הרשות הפלסטינית.
לדעתו המודל של האמירויות וערב הסעודית הוא "מודל לחיקוי". "השייחים בחברון רוצים לפעול בדיוק באותה צורה. שהניהול יהיה בידי שייחים שמקובלים על ישראל ומכירים בה כמדינת הלאום של העם היהודי, שנלחמים בטרור במקום לעודד אותו, שרוצים לפרוש מהרשות הפלסטינית ולהצטרף להסכמי אברהם".