רגע לפני שבת הארגון של תנועת בני עקיבא, מתארח מזכ"ל התנועה, יגאל קליין, באולפן ערוץ 7 לשיחה על הדור הצעיר שהתגלה במלוא יופיו בתקופת המלחמה וכעת נדרש ומסוגל להמשיך עם אותם כוחות לימי השגרה.
בראשית הדברים מתייחס קליין לקליפ המיוחד שהפיקה התנועה ובמרכזו דבריו של הרמטכ"ל, אייל זמיר, מהם נלקח נושא החודש 'ודור יקום וחי', והחיבור לדמותו של הדר גולדין.
קליין מזכיר כי בלילה בו נפתח חודש הארגון החלו להגיע הידיעות על שובו לקבורה של הדר גולדין ז"ל, מי שהיה מדריך מסור לחניכיו בסניף בני עקיבא בכפר סבא. "יום אחר כך קיבלנו את ההזמנה שהדר כתב בשטחי הכינוס בצוק איתן, הזמנה לחתונה שלו ושל עדנה, שלצערנו לא קרתה. בצירוף מקרים מצמרר ההזמנה מתחילה במילים 'ודור יקום וחי ישיר ליופי וחיים, ואנחנו רואים את הנושא השנתי כמו קריאת כיוון".
"יומיים אחר כך ביום שלישי הרמטכ"ל מסיים את ההספד להדר ומספר את סיפור הנושא השנתי של בני עקיבא. הדר, בזכותך ובזכות הלוחמים ובזכות הגיבורים שמסרו הכול, דור קם וחי", אומר קליין ומוסיף: "ראינו את הדור הזה בשנתיים האחרונות, את החמ"לים שהוא פתח, את התפילות על החטופים, את הוספת התורה, דור קם וחי, ומתוך כך האחריות שבה מסיים הרמטכ"ל, אחריות לבנות את הדורות הבאים שיקומו ויחיו".
קליין מספר כי זו השנה הראשונה מזה שלוש שנים שבכל סניפי התנועה ניתן לקיים את שבת הארגון כמתוכנן, גם בשלומי, בנהרייה ובקרית שמונה, סניפים הם "שבו בנים לגבולם", כלשונו. "זה הרגע להגיד לחבר'ה, הרבה גודל שלכם התגלה בתוך הכאב, עכשיו תנו את זה לעם ישראל ביופי בעוצמות שלכם".
לבד מהביקורים בסניפים השונים, מספר קליין על הביקורים במוסדות החינוך, בעקבות בקשות של המוסדות עצמם המבקשים את הקשר בינם לבין תנועת הנוער. "פעם מזכ"ל היה יכול לעבור בסניפים בלילה ולישון טוב בבוקר. זה נגמר. מוסדות חינוך מבקשים שיחה או שראש המוסד, ראש האולפנה, ראש הישיבה התיכונית מעמידים את הישיבה ואת האולפנה למפקד. אתמול ברבבה הצוות עמד עם חולצות תנועה, וראש האולפנה עומדת עם חולצת תנועה ועושים ביחד מפקד... זה מספר את השילוב בין הפורמלי ללא פורמלי, את הרצון לגדל את הדור הזה. משהו קורה פה".
בהקשר זה מספר יגאל קליין מניסיונו האישי כמי שלפני המלחמה עבר להתגורר עם משפחתו ברמת אביב לאחר שנים רבות במעלה חבר. "חווינו את יום כיפור המטלטל של ערב המלחמה, חווינו אותו בצורה מאוד כואבת וקשה. בערב שמחת תורה של המלחמה חברים מאוד טובים שלנו, מני ורחל ונינו, הגיעו אלינו מקצרין מגיעים להתארח ברמת ואמרו לנו שאמרו להם שהם באים למקום הכי מסוכן במדינת ישראל, בתל אביב. פחות מ-24 שעות אחרי זה הבן שלהם, עמיחי, נופל בקרבות בכפר עזה, כשגילינו מה הסכנה האמיתית על עם ישראל. בשמחת תורה אחרון, אחרי שנתיים וכמעט 24 שעות לפני שובם של החטופים החיים - ואנחנו כמובן מתפללים לשובם של כולם - מעגל על הטיילת בשכונת רמת אביו עם ספרי תורה ושירת התקווה. חלק מהאנשים עם פלאפונים פתוחים ואנשים בוכים את התקווה ושרים שירי תקווה ואמונה ביחד. משהו כאן קורה. גם מוסדות החינוך מבינים את זה, גם בני עקיבא שכמצוות הרב דרוקמן אומרת כל הזמן הנני הנני הנני, ואנחנו שם ביחד".
קליין מביע בדבריו אמון גדול בדור הצעיר, זה שלצד הגבולות ניתן נכון וראוי להציב לו יעדים גדולים מתוך אמונה גדולה ואליהם הוא יחתור ויגיע. את זה, הוא אומר, יודעת הקומונרית לעשות ולהצית בנוער את אש העשייה והאמונה, את הרמת הדגלים. "אנחנו כהורים צריכים ללמוד ממנה איך לעשות את מלאכת החינוך. יש לנו הרבה מה ללמוד, אבל העיקר להאמין בהם ממש על מלא".