תופעה מרתקת ניכרת בשנים האחרונות בהיכלי ישיבות הציונות הדתית: תורתו של הרב יעקב משה חרל"פ, ראש ישיבת מרכז הרב ומגדולי תלמידי הראי"ה קוק, שהייתה עד לפני עשור נחלתם של עשרות בודדים, הולכת ומתפשטת והופכת לנחלת הכלל.
בישיבות גבוהות, ישיבות הסדר, מכינות, ישיבות קטנות ותיכוניות - תלמידים רבים לומדים את תורתו הגאולית, ושיעורים רבים נמסרים בהעמקה במשנתו, בבתי הכנסת ובמרחבי הרשת.
בשנים האחרונות קיבלה תורתו של הרב חרל"פ פנים מחודשות: כרכים חדשים יצאו והשלימו את סדרת "מי מרום" המרכזת את תורתו בענייני מחשבה ואמונה; גם הכרכים הישנים נדפסו מחדש בצורה בהירה ומאירת עיניים; אגרותיו ראו אור בחלקן בשני כרכים; וחוברות כיס צבעוניות המקבצות את תורתו בשלל נושאים מופצות מדי שנה במאות עותקים.
הנהירה אל כתבי הרב חרל"פ עשויה להיות קשורה לדרישה העולה מן הדור הצעיר לתורה המחוברת לעבודה שבלב, לרגש, ולחיפוש עומק רוחני. תורתו של הרב חרל"פ - רוויה בהתלהבות, רגש חם ורעיונות גאוליים הבאים מבית מדרשו של מרן הרב קוק - מושכת לבבות רבים המבקשים לעורר את פנימיותם. אליהם מצטרפת אהבתו העצומה לארץ ישראל, נקודת המרכז במשנתו, כפי שנאמר עליו: "הורתו ולידתו בקדושה בירושלים עיר הקודש ת"ו, ומעולם לא טעם אויר של חו"ל".
לצד זאת, מתגלים מחדש שני הראיונות הידועים שנערכו עמו - ראיונות נדירים וכל כך רלוונטיים לימינו, שנדמים ככתובים ממש לאווירת הקיטוב של ישראל 2025. בראיון לנפתלי בן מנחם במאי 1938, צייר הרב חרל"פ תמונה מרגשת של ביתו בשערי חסד: חדר צר, דלת פתוחה יומם ולילה, ואין שעות ארוחת צהריים או מנוחה. אנשים נכנסים ויוצאים בעדינות, יודעים את "שעות הרצון", והרב שקוע בעולמות רוח, מביט מן החלון אל מרחב ההוד הירושלמי.
כשנשאל על מחלוקות פוליטיות, ענה: "כל מלה של שלום משמחת ומעודדת". הרב הביע חשש מפני פילוגים וריבוי מפלגות, אך הדגיש שפילוג בדעות כשלעצמו אינו אסון; להפך - "דוקא מתוך פילוג באים… לידי הבנה שיש מקום לכל אחת מן הדעות". כדוגמת בית שמאי ובית הלל, "נהגו חיבה ורעות אמיתית דוקא משום שכל אחד מהם דבק באמת".
עם זאת, הזהיר מפני מפלגתיות לשמה: כאשר המפלגה שוכחת את יסודה ומעמידה את עצם הקיום המפלגתי כעיקר, "סבל הכלל גדול הוא לאין ערך". שלום אמיתי, קבע, אינו יכול לנבוע מהסכם זמני אלא מהכרה בצד הטוב שבשני הצדדים.
משנתו זו עולה שוב ונשנית בכתבים ובברכות ששלח לאחר קום המדינה. בברכתו לוועידת המזרחי הראשונה לאחר הקמת המדינה, קרא:
"ומה מאד נהיה מאושרים אם יתכוננו להכיר את השעה הגדולה… בהתרומם בה מעל לכל המפלגתיות, ולקרוא לשלום לכל השורות של ישראל… להחלץ מפרטיות ולהכנס אל הכלליות, ההרמוניא הגדולה של הכלל".
עוד כתב כי תפקידה של מפלגה אינו עוד שמירה עצמית בלבד אלא "להרים את דגל הקודש של האחדות הנצחית", ולפעול ל"לב כל יראי ד' ולב כל המפלגות הדוגלות בשם זה".
לצד תורתו, היה הרב חרל"פ מעורב באופן פעיל במפעל ההתיישבות בארץ ישראל: ליווה מתיישבים, היה חבר באגודות התיישבות שונות, עסק בקרן בניין ירושלים ובחברת "זכרון דוד - מגדל עדר", ושיגר ברכות וברכות עידוד למקימי כפר עציון. גם הקמת בית הכנסת ע"ש הרמ"א בכפר עציון נעשתה בהשתתפותו.
ערך זה מבקש להאיר את דמותו של הרב יעקב משה חרל"פ, צדיק ירושלמי, ראש ישיבה ומנהיג רוחני שגשריו חיברו בין ישן לחדש, בין עולמות שונים בציבוריות הישראלית, ובין תורה עמוקה לאהבת הארץ.
תורתו - הן בכתבים, הן בהנהגה, והן ברוח הגדולה שנשבה מדמותו - ממשיכה כיום להתרחב ולגעת בלבבות רבים.
המאמר באדיבות חוקרי "מכון איי הי"ם" לחקר תורת הרב חרל"פ והפצתה.