חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי הגיש אתמול עתירה לבג"ץ נגד הצו שהוצא ביום שני ע"י אלוף פיקוד מרכז, משה קפלינסקי המאפשר תיחום שטחי מקרקעין ופינוי כל אדם וחפץ של תושבים יהודים באזור יהודה השומרון.
העותרים ביקשו להוציא ביניים על מנת למנוע את הריסת בתים ופינוי תושביהם היהודים על רכושם עד שימוצו ההליכים המשפטיים וזכויות הנפגעים בעתירה זו.
כתבנו מציין כי העתירה אינה מתייחסת לשטחי התיישבות ספציפיים שלגביהם הוצאו צווים לפינוי אתמול, כמו מאחז גינות-אריה. העתירה דורשת לבטל את הצו הכללי עליו חתם קפלינסקי, בטענה שישנם פגמים בהליך הוצאתו, בחוסר סבירותו, בהיותו נוגד את זכויות היסוד של הנפגעים ממנו. העתירה טוענת גם כי הצו סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בהיותו פוגע בכבודו, בחירותו ובקניינו של אדם, גזעני ומפלה בכך שהוא מפלה לרעה את תושביו היהודים של האזור לעומת הערבים.
העותרים טוענים כי לעומת תהליך החקיקה הראשית בישראל המורכב מדיון ראשוני בממשלה, שלוש קריאות במליאת הכנסת וביניהן דיון בועדה ופרסום ברשומות, קיים ערוץ חקיקה המיוחד לגבי האזור, בו המחוקק הוא מפקד האזור והוא אינו כפוף לכל הליך לצורך החקיקה. בהינף קולמוס יש בידו ליצור נורמות מחייבות על "נתיניו" ולאוכפן באופן מיידי.
חקיקה מעין זו, טוענת העתירה, פוגעת בכל עיקרון הפרדת הרשויות והאיזון ביניהן, שהוא עמוד התווך של משטר דמוקרטי. בעיקר בולט הדבר בצו הזה המהווה פגיעה קיצונית בזכויות האדם.
טענה נוספת היא שהצו משולל תוקף כיוון שהוצא משיקולים זרים ושלא לתכלית ראויה, דהיינו: הצו הוצא בכוונה לנשל יהודים ולפנותם משטחי ארץ ישראל לשם השגת יעדים פוליטיים ו/או מדיניים, ולמעשה המתיישבים היהודים באזור יהודה ושומרון משמשים כ"מטבע עובר לסוחר" בידי הדרג המדיני.
הצו, נאמר בעתירה, לוקה בחוסר סבירות שכן כל שנדרש לצורך פינוים של היהודים תושבי ישוב זה או אחר הוא להכריז על שטח כשטח מתוחם אם יש בו מבנה לא מורשה, אחד או יותר, אף אם באותו שטח קיימים מבנים אחרים שהם מורשים.
העותרים טוענים גם כי העתקים מההכרזה אינם צריכים להיות מוגשים לתושבי אותו שטח אלא מספיק שיופקדו לעיונו של כל אדם במשרדים המנויים בצו וכן ייתלו במקום כלשהו בתחום ההכרזה.
כתבנו מזכיר כי הצו עליו חתם האלוף קפלינסקי, בהוראה של ראש-הממשלה ושר-הביטחון, קובע כי תוך שלושה ימים משפורסמה ההכרזה לא ייכנס אדם לתחום ההכרזה ולא ישהה בו. כמו כן בעלי רכוש ומחזיקיו חייבים לפנות אותו רכוש אל מחוץ לתחום ההכרזה תוך אותם שלושת הימים. אם לא כן רשאי כל חייל או שוטר לנקוט בפעולות כלפי הרכוש, לרבות פינויו והריסתו (על פי הגדרת "פינוי" בצו). בעל הרכוש המפונה עוד נדרש לשלם את הוצאות הפינוי, ההריסה והאחסון של הרכוש המפונה.
הצו קובע זכות ההשגה למי שרואה עצמו נפגע מההכרזה וזאת תוך שלושה ימים בלבד מיום ההכרזה. על המשיג לצרף להשגה מסמכים המוכיחים את זכויותיו במקרקעין והיתר בניה וכל זאת תוך אותה תקופה קצרה של שלושה ימים.
"הצו נגוע באפליה ופוגע פגיעה מהותית בשוויון, שכן המשיבים מבצעים באזור יהודה ושומרון אכיפת חוק סלקטיבית ומפלה לרעה של יהודים ביחס לערבים. בצו עצמו נאמר שהוא אינו חל על מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור, קרי, ערבים" נכתב בעתירה.
העותרים טוענים אפוא כי פינוי והריסת ישובים שלמים ביהודה ושומרון, ורק אלה בהם מתגוררים יהודים, תחת התירוץ של "אכיפת חוקי התכנון והבניה", בעוד שאין כלל אכיפה דומה לגבי ישובים בהם מתגוררים ערבים ביהודה ושומרון, מהווה אכיפה סלקטיבית של החוק, והפליה גזענית של יהודים ביחס לערבים בנוגע לאכיפת חוקי התכנון והבניה ביהודה והשומרון.
בעתירה גם נכתב כי הצו נוגד את זכויות האזרח הבסיסיות וסותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "הנורמה של הוצאת הכרזות על תיחום שטחים, כמו הוצאת צווי הפסקת עבודה או הריסה קיבוציים לישובים (או מאחזים) שלמים, מבלי להגדיר את גבולות השטח הנכלל בצו, ומתן "זכות השימוע" תוך שלושה ימים עושה פלסתר מזכויות הקניין של כל תושב שרכושו אמור להיכלל באותה הגדרה של "מאחזים". פינוי גורף של תושבים והריסת בתיהם ויישוביהם וכן הגבלת חופש התנועה שלהם באזור מהווה "טרנספר" של אזרחי המדינה. מתן "הכשר" לצעד בלתי חוקי ופסול זה יהווה תקדים ל"טרנספר" גורף של תושבים נוספים ממניעים פוליטיים תוך דריסת כל זכויות האזרח שלהם".
(פ.ק.)
העותרים ביקשו להוציא ביניים על מנת למנוע את הריסת בתים ופינוי תושביהם היהודים על רכושם עד שימוצו ההליכים המשפטיים וזכויות הנפגעים בעתירה זו.
כתבנו מציין כי העתירה אינה מתייחסת לשטחי התיישבות ספציפיים שלגביהם הוצאו צווים לפינוי אתמול, כמו מאחז גינות-אריה. העתירה דורשת לבטל את הצו הכללי עליו חתם קפלינסקי, בטענה שישנם פגמים בהליך הוצאתו, בחוסר סבירותו, בהיותו נוגד את זכויות היסוד של הנפגעים ממנו. העתירה טוענת גם כי הצו סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בהיותו פוגע בכבודו, בחירותו ובקניינו של אדם, גזעני ומפלה בכך שהוא מפלה לרעה את תושביו היהודים של האזור לעומת הערבים.
העותרים טוענים כי לעומת תהליך החקיקה הראשית בישראל המורכב מדיון ראשוני בממשלה, שלוש קריאות במליאת הכנסת וביניהן דיון בועדה ופרסום ברשומות, קיים ערוץ חקיקה המיוחד לגבי האזור, בו המחוקק הוא מפקד האזור והוא אינו כפוף לכל הליך לצורך החקיקה. בהינף קולמוס יש בידו ליצור נורמות מחייבות על "נתיניו" ולאוכפן באופן מיידי.
חקיקה מעין זו, טוענת העתירה, פוגעת בכל עיקרון הפרדת הרשויות והאיזון ביניהן, שהוא עמוד התווך של משטר דמוקרטי. בעיקר בולט הדבר בצו הזה המהווה פגיעה קיצונית בזכויות האדם.
טענה נוספת היא שהצו משולל תוקף כיוון שהוצא משיקולים זרים ושלא לתכלית ראויה, דהיינו: הצו הוצא בכוונה לנשל יהודים ולפנותם משטחי ארץ ישראל לשם השגת יעדים פוליטיים ו/או מדיניים, ולמעשה המתיישבים היהודים באזור יהודה ושומרון משמשים כ"מטבע עובר לסוחר" בידי הדרג המדיני.
הצו, נאמר בעתירה, לוקה בחוסר סבירות שכן כל שנדרש לצורך פינוים של היהודים תושבי ישוב זה או אחר הוא להכריז על שטח כשטח מתוחם אם יש בו מבנה לא מורשה, אחד או יותר, אף אם באותו שטח קיימים מבנים אחרים שהם מורשים.
העותרים טוענים גם כי העתקים מההכרזה אינם צריכים להיות מוגשים לתושבי אותו שטח אלא מספיק שיופקדו לעיונו של כל אדם במשרדים המנויים בצו וכן ייתלו במקום כלשהו בתחום ההכרזה.
כתבנו מזכיר כי הצו עליו חתם האלוף קפלינסקי, בהוראה של ראש-הממשלה ושר-הביטחון, קובע כי תוך שלושה ימים משפורסמה ההכרזה לא ייכנס אדם לתחום ההכרזה ולא ישהה בו. כמו כן בעלי רכוש ומחזיקיו חייבים לפנות אותו רכוש אל מחוץ לתחום ההכרזה תוך אותם שלושת הימים. אם לא כן רשאי כל חייל או שוטר לנקוט בפעולות כלפי הרכוש, לרבות פינויו והריסתו (על פי הגדרת "פינוי" בצו). בעל הרכוש המפונה עוד נדרש לשלם את הוצאות הפינוי, ההריסה והאחסון של הרכוש המפונה.
הצו קובע זכות ההשגה למי שרואה עצמו נפגע מההכרזה וזאת תוך שלושה ימים בלבד מיום ההכרזה. על המשיג לצרף להשגה מסמכים המוכיחים את זכויותיו במקרקעין והיתר בניה וכל זאת תוך אותה תקופה קצרה של שלושה ימים.
"הצו נגוע באפליה ופוגע פגיעה מהותית בשוויון, שכן המשיבים מבצעים באזור יהודה ושומרון אכיפת חוק סלקטיבית ומפלה לרעה של יהודים ביחס לערבים. בצו עצמו נאמר שהוא אינו חל על מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור, קרי, ערבים" נכתב בעתירה.
העותרים טוענים אפוא כי פינוי והריסת ישובים שלמים ביהודה ושומרון, ורק אלה בהם מתגוררים יהודים, תחת התירוץ של "אכיפת חוקי התכנון והבניה", בעוד שאין כלל אכיפה דומה לגבי ישובים בהם מתגוררים ערבים ביהודה ושומרון, מהווה אכיפה סלקטיבית של החוק, והפליה גזענית של יהודים ביחס לערבים בנוגע לאכיפת חוקי התכנון והבניה ביהודה והשומרון.
בעתירה גם נכתב כי הצו נוגד את זכויות האזרח הבסיסיות וסותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "הנורמה של הוצאת הכרזות על תיחום שטחים, כמו הוצאת צווי הפסקת עבודה או הריסה קיבוציים לישובים (או מאחזים) שלמים, מבלי להגדיר את גבולות השטח הנכלל בצו, ומתן "זכות השימוע" תוך שלושה ימים עושה פלסתר מזכויות הקניין של כל תושב שרכושו אמור להיכלל באותה הגדרה של "מאחזים". פינוי גורף של תושבים והריסת בתיהם ויישוביהם וכן הגבלת חופש התנועה שלהם באזור מהווה "טרנספר" של אזרחי המדינה. מתן "הכשר" לצעד בלתי חוקי ופסול זה יהווה תקדים ל"טרנספר" גורף של תושבים נוספים ממניעים פוליטיים תוך דריסת כל זכויות האזרח שלהם".
(פ.ק.)