היועצת המשפטית לממשלה, עורכת הדין גלי בהרב-מיארה, הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירות נגד החוק המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
בתגובה שהועברה הערב (ראשון), נטען כי החוק פוגע פגיעה אנושה בעצמאות הרשות השופטת - ולפיכך יש לקבוע כי אינו חוקתי.
לדבריה, החוק החדש מהווה סכנה ממשית להפרדת הרשויות בישראל, לפגיעה במקצועיות מערכת המשפט, ולאובדן האיזונים הדמוקרטיים בין רשויות השלטון, "החוק פוגע פגיעה אנושה בעצמאות הרשות השופטת, במקצועיותה ובהפרדת הרשויות במדינה, ולכן אינו חוקתי".
"רשות שופטת עצמאית היא הערובה המרכזית, ולעיתים היחידה, למניעת שימוש לרעה בכוח השלטוני, לשמירה על זכויות האדם ועל האינטרס הציבורי", נכתב בתגובה. "אין לאזרח הנפגע מהשלטון כתובת אפקטיבית אחרת שבכוחה להושיט לו סעד".
העתירות הוגשו בעקבות חוק שנחקק כחלק מהרפורמה המשפטית, ושינה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
החוק קובע בין היתר רוב אוטומטי לקואליציה בוועדה, באופן שמבקרי החוק טוענים כי יביא לפוליטיזציה של מינוי שופטים.
במקביל לעמדה זו, במסמך תגובה מפורט שהגישה המדינה בבג"ץ ביום שישי, הובהר כי אי-השלמת מינוי חברי הכנסת לוועדה פוגע פגיעה ישירה בתפקוד מערכת המשפט, ומונע את כינוס הוועדה ומילוי מקומות השיפוט הפנויים. לטענת היועצת, מדובר בהפרה של חובת הסבירות השלטונית ובשימוש לרעה בסמכות.
שר החוץ גדעון סער הגיב: "עמדת היועצת המשפטית לממשלה, כפי שהוגשה לבג"צ (ע"י לא פחות מ-4(!) פרקליטים), בענין החוק לבחירת השופטים היא עמדה מבישה, הזויה ומופרכת. החוק שהובלתי בהסכמה עם שר המשפטים, הוא חוק מתון ומידתי, עם תחולה לכנסת הבאה בלבד. אם חוק כזה הוא 'בלתי חוקתי' משמעות הדבר היא כי לכנסת אין כל אפשרות מעשית לבצע רפורמה כלשהי במערכת המשפט".
עוד הוסיף: "זוהי התקפה על עצם זכותו ויכולתו של בית המחוקקים שלנו, שנבחר ע"י העם, לחוקק. עמדה כזאת היא בדיוק מה שטוענת היועצת כנגד החוק: 'פגיעה אנושה במאפיינים הגרעיניים של זהותה הדמוקרטית של המדינה'".