הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בראשות ח"כ קטי שטרית קיימה היום (שני) דיון מיוחד בנושא התמודדות הרשויות עם ילדים נפגעי כתות בישראל. במהלך הדיון הובעה דאגה עמוקה מהיעדר טיפול ממלכתי מסודר בתופעה.
יו"ר הוועדה פתחה את הדיון באמירה חריפה: "אחת התופעות המושתקות ביותר בישראל, נוגעת לילדים וילדות נפגעי כתות. ילדים שנולדים וגדלים בתוך מסגרות כאלה - זו כל המציאות שלהם, והיא עלולה להיות מציאות של אלימות, ניצול מיני, בידוד ושליטה מוחלטת בחיים שלהם. עלינו להודות ביושר, במדינת ישראל אין מנגנון מסודר המוקדש באופן ייעודי לילדים נפגעי כתות. לא ייתכן שמחכים לפגיעה ולא יוזמים באופן אקטיבי פיקוח ובקרה על קבוצות סגורות".
במהלך הדיון נשמעו עדויות קשות. אורית, שאחייניה בכת לב טהור, סיפרה: "מדובר בכת שרף העבירות בה גבוהה מאד. יש שם הרעבות קשות של ילדים שלא אוכלים וחווים אונס, מכות השפלות נפשיות ופיזיות. האחיינים שלי הוכנסו לחינוך ביתי שזה אחד הכלים שראשי כתות עושים בו שימוש". היא הוסיפה, שהנושא הזה לא נאכף ויש לקיים הסברה בבתי ספר ובמסגרות שונות על התופעה הזו ולהכשיר אנשי מקצוע שידעו לתת מענה לנושא הזה.
א’, אב לילדה שנמצאת כיום בקהילת 'שובו בנים', סיפר: "לצערי משרד הרווחה לא יודעים מה זה כת. המדובר בכת 'שובו בנים' המקושרת לרב ברלנד וגרושתי עברה לגור שם עם בתי. אמרו לי שהכת הזו היא קהילה נורמטיבית. הילדה לבושה ומדברת אחרת".
כשנשאל מה פוגעני בחינוך שהיא מקבלת, השיב: "היא הולכת ברחוב ויורקת על מי שלא צנוע, היא קוראת לסבתא וסבא שלה 'גויים'. פניתי לכל הגורמים ואף אחד לא מסייע. למה מחכים? שיהיה אונס? התעללות? אלימות? נראה שאנשים מפחדים להתעסק עם זה".
רחל ליכטנשטיין, מנכ"לית המרכז הישראלי לנפגעי כתות, מסרה כי כיום פועלות בישראל למעלה מ-170 כתות פוגעניות, וכ-5,000 ילדים חיים בתוכן. "אנשים פוחדים לדבר על כך אבל ילד שחי בכת הרבה פעמים נעלם מהמערכת כי למנהיגים יש רצון שהם ייעלמו. קטין מחונך להתבדלות וסודיות. הילדים הללו לא מקבלים טיפולים במערכות רפואיות ואנחנו רואים מקרי הזנחה ומקרים של פגיעות פיזיות. הם עוברים דירות לעיתים תכופות ואף לחו"ל. הם מטשטשים את הזהות של הכת על ידי רעיונות אלטרואיסטים והתנדבות בקהילה".
אילן שריף, ממשרד הרווחה, הסביר כי המדינה לא הגדירה מהי כת: "כמשרד הגדרנו שלוש רמות של קבוצות. הסדרנו שני אירועים שיש בהם קשיים חוקתיים: הסדרה של קטין בכת וסיוע לאלה היוצאים מכתות. אנחנו לא גוף של אכיפה אלא גוף מטפל".
לשאלת יו"ר הוועדה, איך המשרד שולח ילדי אומנה למקומות הללו כמו אצל ברלנד? והאם מקיימים ביקורות? השיב, כי יש את חוק הנוער במקרה של הזנחה ויש סדרי דין ועוקבים באופן קבוע אחר האומנה בין אם זה בכת ובין אם זה לא בכת.
אודיה רובין בן זקן, מהמשרד לביטחון לאומי, ציינה כי אין הסדרה חוקית לנושא הכתות המעניק למשרד ולמשטרה כלי לטפל אלא אם יש אינדיקציות פליליות וזו בעיה.
עו"ד ליזו וולפוס, מפרקליטות המדינה, טענה כי עולם הכתות הוא אי הנמצא מתחת לרדאר של כולנו. "כרשויות אכיפה אין חוק האוסר על התאגדות ככת לכן יש צורך לזהות מתוך תלונות משטרתיות עבירות פליליות כדי להכניס אותם לתבנית של כתב אישום. למשל במקרה של 'כת אמבש' השתמשנו בעבירה של עבדות. הייתי מצפה שיהיה תו"ל סדור של משרדי ממשלה שיסייעו לנו לפרק כתות שכאלה".
עו"ד סיגלית זוהר, ממונה סחר בבני אדם במשרד המשפטים, אמרה כי המשרד מעניק סיוע משפטי לקטינים וגם כאלה שהם נפגעי כתות. חברתה למשרד, עו"ד אביגיל סון, הסבירה בנוגע לסוגיית החקיקה: "יש קשיים ראייתיים בכל הנוגע לכתות ומאד קשה להגיע פנימה ולהבין מה קורה שם ולהוכיח את העבירות. זו לא סוגיה של חוק".
לדבריה, היתה בעבר הצעה להרשיע ראש כת כמו מי שעומד בראש ארגון פשיעה בגלל הקושי והטלת אחריות בנושא כתות פוגעניות. "היו קשיים להשתמש בהגדרות כאלה לשימוש פלילי. יש הרשעות בסעיף עבדות למשל שזו עבירה לא פשוטה".
בסיכום הדיון, הודיעה ח"כ שטרית כי הוועדה מבקשת ממשרדי הממשלה לקיים שולחן עגול לקידום חקיקה ובחינת טיפול ממשלתי בתופעה. בין ההצעות שהעלתה: הקמת יחידה לאיתור ילדים, בחינה מחודשת של שילוב ילדי אומנה בקבוצות מסוג 'שובו בנים', ואיסוף נתונים בנושא החינוך הביתי בכתות. דיון המשך בנושא יתקיים בהמשך.