אלון אהל, שנחטף ב-7 באוקטובר ממסיבת הנובה והוחזק במשך כשנתיים בשבי חמאס, חשף הערב (שני) את עדותו לראשונה בראיון ששודר בחדשות 12.
בדבריו, תיאר את הרגעים הקשים מהחטיפה דרך מסע הייסורים שעבר בעזה, ועד להחלטה הפנימית להילחם ולשרוד.
"ברחנו מהמסיבה ברגע שהתחילו ההפגזות", סיפר. "עמדנו במיגונית וזה לא נגמר. התחילו יריות, קלצ'ניקובים. פשוט חיכינו למוות. זרקו אותי כמו שק תפוחי אדמה לתוך טנדר - אתה בשוק. אמרתי לעצמי: לא משנה מה - אני בוחר בחיים".
אהל שחזר כיצד בתוך שניות מצא את עצמו מעבר לגדר, פצוע ומדמם, "אתה אומר איפה חיל האוויר? מה קורה? פשוט חצו גדר. כל השיער היה מלא בבטון של המיגונית ואתה נוטף דם בלי סוף. כאבים מטורפים בראש, בכתף ובעין. אני לא רואה".
הם הגיעו לבית חולים, מול המון מלא שנאה שציפה להם. "לקרוא להם בלתי מעורבים?", הוא שאל בביטול. "כולם מעורבים שם. אתה מתפלל שיצליחו להשחיל אותך לאיפשהו. זה פחד אלוהים. אני צורח להם שאני לא רואה, והם הורידו ממני את הבגדים תוך כדי שהם מנסים שלא ייכנסו אנשים". בערב הם הגיעו לבית בסמוך לבית החולים וקיבל סמי הרדמה. "התעוררתי רק יום אחרי. לא הצלחתי לנשום מרוב כאב".
הוא תיאר את תקופת השבי הממושכת, "מי שלא היה שם, לא יוכל להבין את זה. בחיים לא חוויתם הרעבה, לא הייתם מחוברים לשלשלאות במשך שנה וחצי. אזוק כמו קוף - ואוכל כמו כלב. שם אתה לא בן אדם, אתה חיה".
התפריט כלל "פיתה וארבע כפות אפונה ביום. הייתה תקופה שהיינו אוכלים רק תמרים יבשים. ואתה יודע שיש אצלם אוכל. אתה אומר לעצמך 'בסוף מתרגלים לרעב', אבל לא. זה כאבים בכל הגוף - כל הזמן. אתה נראה כמו שלד. אתה מסתכל על עצמך ואתה רואה גופה, וזה עושה להם טוב על הלב".
בתקופה שבה נותר לבד במנהרות, סיפר באומץ על הטרדה מינית שחווה. "אתה נכנס להתקלח והוא בא לחפוף אותך. הוא נוגע בך". המחבל לא ויתר: "הוא אמר שחשוב לו שנתקלח טוב, שלא יהיה לי פריחות. למזלי זה לא המשיך הלאה".
את דבריו סיים באמירה אופטימית, למרות הכול: "במשך שנתיים הייתי בן-אדם מת. התפללתי לאור הזה, שמישהו יציל אותי. אבל גיליתי שאני חזק. שאני יכול לעשות הכול. אני לא קורבן, אני לא מחפש רחמים עצמיים. עברתי את מה שאני עברתי, ואני לוקח את זה - רק גדל. ממשיך ללמוד ולהתפתח. אני הולך לטרוף את העולם הזה".