ברכת המזון היא אחת המצוות המרכזיות ביהדות, שאותה אנו מקיימים מדי יום. המצווה מופיעה בתורה: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך". למרות שרבים מאיתנו מברכים אותה באופן קבוע, לא תמיד אנחנו מכירים את ההלכות המדויקות, את המשמעות העמוקה שמאחורי כל ברכה, ואת הדרך הנכונה לקיים את המצווה.
החיוב לברך ברכת המזון חל לאחר אכילת פת - לחם העשוי מאחד מחמשת מיני דגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל. השיעור המינימלי הוא כזית, כ-27 גרם לחם. מהתורה, החיוב הוא רק כשאדם שבע, אך חכמים תיקנו לברך גם על שיעור כזית. חשוב לדעת שברכת המזון פוטרת את כל המאכלים והמשקאות שנאכלו בסעודה, כך שאין צורך בברכה נוספת על כל מאכל.
ברכת המזון מורכבת מארבע ברכות עיקריות. ברכת הזן כהודיה לה' על המזון שהוא מספק לכל בריה. ברכת הארץ מודה על ארץ ישראל, על יציאת מצרים ועל ברית המילה והתורה. ברכת בונה ירושלים היא תפילה לבניין ירושלים ובית המקדש. ברכת הטוב והמטיב מודה על טובו המתמיד של הקב"ה. שלוש הברכות הראשונות מרומזות בפסוק עצמו, והברכה הרביעית נתקנה על ידי חכמים.
קיימים נוסחים שונים לברכת המזון, המשקפים את מסורות העדות השונות בעם ישראל. נוסח אשכנז, נוסח ספרד ונוסח עדות המזרח - כל אחד מהם כולל את ארבע הברכות העיקריות, אך עם הבדלים עדינים בניסוח, בסדר מסוים של תפילות ובתוספות ייחודיות.
ההלכה מחייבת לברך במקום הסעודה. אם יצאתם ממקום האכילה לפני שבירכתם, רצוי לחזור למקום הסעודה. אם זה קשה, ניתן לאכול שם מעט לחם ולברך במקום החדש. לגבי הזמן - יש לברך מיד בסיום הארוחה. כל זמן שמרגישים שובע מהסעודה, ניתן עדיין לברך. בדרך כלל, תחושת השובע נמשכת מספר שעות, תלוי בסוג המאכלים. אם עברו 72 דקות ואתם לא בטוחים, כדאי לאכול שוב כזית לחם ולברך.
יש לשבת בזמן הברכה, גם אם אכלתם בעמידה. רצוי לברך מתוך הסידור, בכוונה ובקול שתשמעו את עצמכם. אסור להפסיק באמצע הברכות הראשונות בדיבור או במעשה. יש נוהגים להשאיר לחם על השולחן בזמן הברכה - זה מסמל שפע וברכה, ומזכיר שהשולחן שלנו דומה למזבח. ישנם מנהגים נוספים שמוסיפים כבוד לברכה: יש המקפידים לכסות או להסיר את הסכין מהשולחן, שכן השולחן דומה למזבח ואין להניח עליו כלי שמקצר חיים. חלקם נוהגים להשאיר מלח על השולחן לצד הלחם.
במעמדים מיוחדים כמו שבת, חגים, ברית מילה וחתונה, מוסיפים פסקאות מיוחדות בברכה. בשבת ויום טוב מזכירים את קדושת היום, וביום הברית מברכים את המשפחה והתינוק.