מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) סדרת דו"חות ביקורת בנושאים ביטחוניים, החושפים ליקויים מדאיגים באבטחת תשתיות קריטיות, בהתמודדות עם איומים ביולוגיים, בניהול מאגרי מידע רגישים, ובהעסקת יועצים חיצוניים.
בין השאר עוסק הדו"ח באבטחת הרכבת הקלה, מוכנות נמל רמון לאירועי טרור, ובכשלים בתפקוד מערכות הגנה אווירית.
הדו"חות כוללים ביקורת על היעדר נהלים מוסדרים, מחסור בכוח אדם, אבטחה בלתי מספקת ומעקב לקוי אחר יועצים וספקים. המבקר מזהיר כי חלק מהפערים שנחשפו "עלולים לסכן חיים" ודורש תיקון מיידי של הליקויים.
בדו"ח העוסק באבטחת נמל התעופה רמון, המבקר מצא כשלים במערך המענה לאירועי טרור ורב-נפגעים, לרבות חוסרים באיוש כוח אדם, בעיות נגישות רפואית ושיעור נמוך של תרגולים.
גם בדו"ח ההיערכות לאירוע טרור ברכבת הקלה בגוש דן נמצא כי חרף התקדמות בפרויקט, אין מענה ביטחוני מוסדר למצב חירום. האחריות מפוצלת בין גופים, נהלים חסרים, ומערכות אבטחה שלא עברו בדיקות חירום.
בדו"ח מעקב על ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים, נמצא כי רק שליש מהמתקנים קיבלו מיגון משודרג, בעוד חצי נותרו עם מיגון חלקי או כלל לא מוגנו. עוד צוין כי חל שיפור מועט בלבד מאז הדו"ח הקודם.
דו"ח נרחב שעסק במניעת זליגת מחוללי מחלות ביולוגיים מצא שמשרדי ממשלה ואוניברסיטאות אינם מעדכנים דיווחים תקופתיים, אין ניהול מרוכז של הרישיונות או אכיפה אפקטיבית, וחלק מהמוסדות כלל אינם מדווחים על סוגי המחוללים שברשותם. חלק מהתיעוד אף נשמר בפתקים ולא באמצעים דיגיטליים.
המערכת האזרחית מנותקת מהביטחונית, והאיום, כך נכתב, "עלול לשמש גורמים עוינים לפיתוח נשק ביולוגי".
ביקורת על העסקת יועצים במשרד הביטחון מצאה חריגות ניכרות בתקציבים, שימוש עקבי ביועצים לאורך שנים ללא מכרזים, ואף העסקת יועצים לתפקידים שאינם מחייבים ידע חיצוני.
במספר מקרים לא נוהלו תיקי התקשרות, לא נבחנו חלופות להעסקה פנימית, וההנמקות לצורך לא תועדו. הביקורת התריעה מפני "הישענות מופרזת על יועצים, שפוגעת בניהול התקין".
דו"ח ביקורת בנושא מאגרי מידע ואבטחתם במשרד הביטחון העלה ליקויים במספר מישורים: מערכות מידע לא עומדות בתקני הסייבר, בקרות גישה שאינן מותאמות לרמת הרגישות, ופערים בניהול רישוי מערכות. המבקר התריע כי ללא טיפול, "מידע מסווג עלול לדלוף או להיפגע".
בדו"ח נפרד על מערך ההגנה האווירית, המבקר מציין כי חלק מהמערכות הקריטיות עדיין פועלות במתכונת חלקית בלבד. זמינות סוללות "כיפת ברזל" אינה מיטבית, ומערכת ההתרעה האזרחית אינה מעודכנת בכל האזורים.
בדו"ח אחר נבחנו מקדמי שיווק ביטחוניים, נציגי חברות ביטחוניות מול מדינות זרות, ונמצא כי לא קיימת בקרה מספקת על פעולתם, דו"חות אינם מועברים לממונים, ותהליך אישור היצוא לעיתים נמשך חודשים - או נעדר שקיפות.
לסיכום הדו"חות, מבקר המדינה מדגיש: "ממצאי הביקורת אינם תיאורטיים - הם נוגעים בליבת הביטחון של אזרחי ישראל". לשכת המבקר המליצה להקים צוותי תיקון ייעודיים לכל תחום, לעגן נהלים אחידים, ולבצע מעקב תוך פרק זמן קבוע.
ממשרד הבריאות נמסר: "רובן הגדול של המעבדות שעוסקות במחוללי מחלות ביולוגים, עובדות עם מחוללי מחלות ברמת סיכון ביטחוני נמוך. בהתאם לדוח הביקורת, הקים משרד הבריאות ועדה לעדכון הנהלים, בה חבר נציג ממשרד הביטחון, זאת על מנת לייצר נוהל אחד הכולל את כל הכללים והנהלים. הוועדה תקבע באופן דיפרנציאלי את הדרישות הביטחוניות והבטיחותיות מהמעבדות בהתאם לרמת הסיכון, וכן את כל הנוגע לסקר הסיכונים, כאשר הנהלים והכללים המעודכנים יהוו בסיס לתקנות".
עוד נמסר: "בנוגע לנהלי ביטחון - על פי חוק, על מי שרוצה לעבוד במעבדות אלו לחתום על תצהיר אי הרשעה בעבירת ביטחון שעודכן ע"י הלשכה המשפטית, כאשר נכון לכרגע בכל מוסד יש אחראי ביטחון הקובע הנחיות הרלוונטיות למקום. כאמור, הועדה תיקבע נהלים אחידים בנושא. בנוגע לצורך בפיקוח על ביולוגיה סינתטית ובינה מלאכותית - אין למשרד הבריאות סמכות חוקית או כלים לכך. המשרד סבור שמשרד הביטחון ומשרד המדע שעוקבים אחר ההתפתחויות בסוגית הפיקוח על ביולוגיה סינתטית ובינה מלאכותית ברמה הלאומית והבינלאומית, יבחנו את נושא זה. יש לציין שהפיקוח על ביולוגיה סינתטית ופרסומים מדעיים בהם יש חשש לשימוש לרעה מפוקחים ברמה הבינלאומית ע"י הקהילה המדעית".