כשמשה רבינו קרא לשניים וחצי השבטים את קריאתנו המהדהדת "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה" (במדבר ל"ב, ו') הוא כנראה ידע והרגיש, ערב הכניסה לארץ, כי אם לא ייצוק תוכן מעשי ממשי למושג עם ישראל ולערבות ההדדית המונחת בבסיס קיומו, העם הזה לא יתקיים.
לנציגי שניים וחצי השבטים שפנו אליו רמז משה שהבדלנות שלהם עשויה להחליש את העם כולו עד כדי כך שיסרבו כולם להיכנס לארץ, ואף הזכיר את פרשת המרגלים ואת סכנת הכלייה על העם כולו.
זה העם שלנו. כל השבטים תלויים זה בזה, ומי שצועד ביחד וחי ביחד בארץ ישראל לא רשאי להיבדל.
בשנתיים האחרונות פקדה אותנו טרגדיה שמאיימת על שורש קיומנו. דווקא כאן במדינת ישראל שבה סבתא וסבא ז"ל ניצולי השואה הרגישו בטוחים ומוגנים, נסדקה וכמעט התנפצה ההבטחה "לעולם לא עוד". מתוך השבר צמח העם בכוחות מאוחדים ושעט בהמוניו להציל ולסייע ולהילחם, על כל שבטיו, למעט השבט החרדי.
נקפו מעל שנתיים, חיילי הסדיר חוו שירות מבצעי מאתגר שהשאיר את אותותיו, הכשרות מקצועיות מקוצרות, משפחות המילואים חדורות מוטיבציה אך בכך לא די, ומאות ימי מילואים מקשות מאוד על כל תחומי החיים, עלויות המלחמה כרוכות בממון רב אך הכוח היצרני במשק מגויס והפריון נפגע.
המצב הביטחוני זוקק כוחות נוספים ובהיקף עצום. ישראל מחזיקה שלוש רצועות בטחון (עזה, לבנון וסוריה), איו"ש מצריכה כוחות רבים וגבולות ירדן ומצרים מאוימים. ברור לכל כי בגבולות החדשים אחרי 7/10 צריכים להיות פרושים חיילים בשורה הקדמית ולא אזרחים.
לצה"ל שנדרש למשימת בטחון והגנה דרושים אלפי חיילים נוספים כל שנה, רובם לוחמים. והראייה- צה"ל בלית ברירה נאלץ לבקש להאריך את השירות הסדיר, ומבקש לקבע בחוק שירות מילואים, פי 4 ימי מילואים בכל אחת מחמש השנים הבאות. אין מפורש מזה כביטוי לצורך האקוטי בחיילים חדשים סדירים, והלא בידוע שלמשק עדיפים כוחות סדירים שיגדילו בהמשך גם את עתודות המילואים.
השבט הציוני החילוני, המסורתי והדתי מתגייס לסדיר באחוזים שמעל 80 אחוז. והשבט החרדי שחלקו מעל 20% באוכלוסייה, והולך וגדל, מתגייס באחוזים זעומים בודדים. ברור כי אצלו מצוי הפתרון להגדלת עתודות הסדיר.
בשבועות האחרונים חיכו רבים למוצא פיהם של רבני ועסקני השבט החרדי. אולי יתעלו לגודל השעה. אך הללו התכנסו (וגם זאת בסימן שאלה) למתווה ביסמוט שהונח בחמישי האחרון. מתווה ארוך, שאינו מכבד את עורכיו ואף מבזה את קוראיו ובוודאי את הציבור המשרת.
די אם נאמר שמתוך 100,000 גברים ברי גיוס חרדים, מוצעת תוספת של אחוז אחד בודד בשנה הקרובה- 1,000 חיילים בלבד (מעבר לכמות המתגייסים שעלתה נוכח משלוח צווים ופעולות רתימה שיזם צה"ל), אך גם לגבי אחוז בודד זה אין הבטחה כי יגיעו מתגייסים כשירים ללוחמה ובאיזה גיל.
ומעל הכל, העיקר חסר מן הספר- אין שום התייחסות במתווה הארוך כיצד ייבחרו אותם מתגייסים שכמו בגזירות הצאר, יקנו ל-99 האחוז הנותרים פטור מגיוס ומשלילת הטבות. בלא הסבר מפורט על תהליך הבחירה, ברור לכל מי שאי פעם הוציא דבר מה מן הכח אל הפועל- לא כח להתגייס יש כאן ובטח לא פועל.
גם לא מצאנו במתווה ביסמוט עיסוק כלשהו בהקמת מסגרות חרדיות מגייסות ללוחמה ומקורות מימון. ביום שמנהיג חרדי או שר יקצה מימון משמעותי מתקציבו להקמת מסגרות כאלו, נדע שמתחולל שינוי. עד אז מסמאים עיננו עם יעדים עמומים, ועדת פיקוח משגיחת כשרות, וסנקציות שסיכוי קלוש לממש על הפרט, כאשר נקבעת חובה ביעדי גיוס קהילתיים ולא חובה אישית.
דמיינו כי לעיר פלונית עם 100,000 תושבים, תקבע מכסה למצייתים לאור אדום ברמזור. אחוז אחד- 1,000 איש. וחכמי העיר ייקבעו עונשים למי שלא יציית מבין ה-1,000. אך כיצד יבחרו ברי המזל שיחויבו לציית לרמזור אדום, וכיצד חכמי העיר יוכלו להעניש אותם בעודם פוטרים את כל 99,000 יושבי העיר האחרים מחובת הציות ומסכנת הענישה?. לא נשמע כדבר הזה במקומותינו.
בין השיטין מבוקש גם לבטל את כל הצווים הראשונים שיצאו, את ההכרזות על צו 12 והכרזות על מעמד משתמט, ומתבקש לקבוע גבול עליון של 50 אחוז גיוס בעוד חמש שנים לשבט החרדי מבלי להחיל זאת על שאר שבטי ישראל. על זאת אמר הנביא נחום-" בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה וְלֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם וְחַלְחָלָה בְּכָל מָתְנַיִם וּפְנֵי כֻלָּם קִבְּצוּ פָארוּר". כך לא בונים מדינה ולא מממשים את חזון הנביא ישעיה להיות אור לגויים. לכן, למען המשך קיומנו, על כלל הציבור להדהד את קריאתו הנצחית של משה רבינו בכל פינה.
לכן על נבחרי כנסת ישראל ובראשם חברי הקואליציה, מוטלת החובה להיות משה רבינו ולקרוא בקול גדול לשבט החרדי: האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה. ותרגומה בשנת התשפ"ו- החלצו חושים לפני אחיכם. עכשיו. שנתיים וחצי אנחנו מחכים. רב לכם שבת מבלי להושיט יד.
ולמי שתוהה- ספסלי בית המדרש אינם חלופה שפוטרת מגיוס. לא אצל משה רבינו ולא היום. ואגב, לא צריך 30 פלוס עמודים מפולפלים, מחוכמים בשביל להתניע מהלך של גיוס השבט החרדי. אלה נחוצים רק למי שבכוונתו לחמוק מגיוס באין מפריע.
וכיצד ייענה המגזר החרדי לקריאתו הנצחית של משה רבינו? מצופה כי יאמר "הנני" ויצטרף אל שאר שבטי ישראל שבזכותם הוא קיים. יגיע אל לשכות הגיוס כפי שנקרא, יחדל מקריאות ההבל 'נמות ולא נתגייס', וישקיע מרצו בהלכות צבא למען יקיים את דברי רבי עקיבא- ללמוד ולעשות.
הגיע העת שתהדהד הקריאה של משה רבינו מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים מן הים הגדול עד לבוא הערבה- עד אשר יתייצב הציבור החרדי להילחם עם שאר אחיו. עכשיו.
ובא לציון גואל.
הכותבת היא ממובילות פורום "שותפות לשירות" תושבת לוד ואם לחיילים בסדיר ובמילואים