בפרשת השבוע שנקרא השבת, פרשת וישלח, מופיעים שני פסוקים שונים, בשני אירועים שונים, המספרים על מתן השם ישראל ליעקב אבינו.
בפעם הראשונה נותן את השם המלאך שנאבק עם יעקב עוד לפני שנכנס לארץ, וגם נותן נימוק לשם: "וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל". (בראשית ל"ב, כ"ט). שלושה פרקים אחר כך מסתבר שהקדוש ברוך בעצמו נותן את השם כשיעקב מגיע לבית-אל - בלי שום נימוק: "וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹקִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל". (ל"ה, י').
אז מי נתן את השם - המלאך או הקב"ה? הפרשנים מדייקים שהמלאך אומר "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ", בעוד הקב"ה אומר לו "לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב". המלאך עוד לא ממש מחליף את השם, לא קורא בשמו. הוא רק מודיע ליעקב שבעוד זמן מה עתיד הקב"ה לקרוא לו בשם חדש - ישראל.
האם המשוררים והפזמונאים הנציחו בשיריהם את הרגע המכונן הזה שבו ניתן השם לאבי האומה שלנו?
לא הופתענו לגלות שראשונה נדרשה לנושא המזמוראית הלאומית שלנו- נעמי שמר, בשיר 'ליל המלאך' שכתבה והלחינה, ושר יהורם גאון.
כָּל הַלַּיְלָה נֶאֱבַקְתִּי
עִם מַלְאָךְ בִּלְתִּי נִרְאֶה
מַאֲבָק שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ
מַאֲבָק בִּלְתִּי נִלְאֶה
עִם מַלְאָךְ שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם
וְעוֹדֶנִּי נוֹשֵׁם
לֹא עָזַר לִי אִישׁ הַלַּיְלָה
לֹא אָח וְלֹא יָדִיד
כָּל הַלַּיְלָה כָּל הַלַּיְלָה
נֶאֱבַקְתִּי לְבַדִּי
עִם מַלְאָךְ שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם
וְעוֹדֶנִּי נוֹשֵׁם
כִּי הִלְבִּין רֹאשִׁי הַלַּיְלָה
וְחִוְּרוֹ פָּנַי כָּל כָּךְ
זֶה מִפְּנֵי שֶׁכָּל הַלַּיְלָה
נֶאֱבַקְתִּי עִם מַלְאַךְ
עִם מַלְאָךְ שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם
וְעוֹדֶנִּי נוֹשֵׁם
לֹא יָדַעְנוּ מִי מִשְּׁנֵינוּ
מְנַצֵּחַ וּמְנֻצָּח
עַד אֲשֶׁר עָלָה הַשַּׁחַר
וְהִצִּית אֶת הַמִּזְרָח
עִם מַלְאָךְ שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם
וְעוֹדֶנִּי נוֹשֵׁם
בְּגוּפִי עַכְשָׁו צַלֶּקֶת
יָגֵעַ וּמוּתָשׁ
אָנֹכִי מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת
וְיוֹדֵעַ שֵׁם חָדָשׁ
שֶׁנּוֹלַד מִתּוֹךְ הֲלֵיל
יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל
לִי נוֹלַד מִתּוֹךְ הֲלֵיל
יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל
לא הצלחנו לברר באיזה נסיבות כתבה נעמי שמר את השיר וגם למה לא כללה אותו בספר שיריה. השיר פורסם בשנת 1983, אחרי מבצע שלום הגליל, ולפי אחת ההשערות ייתכן שהוא נכתב לרגל יום העצמאות ה-35 של מדינת ישראל.
באתר של הספריה הלאומית יש מי שמזהה בשיר ניסיונות לקשור את הפרשה לימינו אנו:
"נעמי שמר, שכתבה שירים רבים בהשראת דמויות תנ"כיות כמו מיכל בת שאול והשופט גדעון, שמרה על נאמנות למקור הסיפורי התנ"כי בעיבודיה וגם הוסיפה על גביו קומות פרשניות שתאמו לרוח הזמן. כך למשל בשיר זה, כאשר הוסיפה את השורה החוזרת "ועודני נושם", שאינו מוזכר בסיפור התנ"כי אך מבטא את הישרדותה של מדינת ישראל לאורך מלחמות רבות שעברה בעשורים הראשונים להקמתה.
יש שראו בשיר זה, התייחסות מרומזת לפינוי חבל ימית בחצי האי סיני (1982), כאשר הצלקת שיעקב נשא עמו מהמפגש עם המלאך נתפסה כרמז לצלקת שעל מדינת ישראל לשאת עמה בעקבות הפינוי".
סיוון רהב מאיר סיפרה במדור שלה בדצמבר 23, חודשיים לאחר הטבח הנורא, על חייל במחנה "שורה" שהשיר "ליל המלאך" תמך בו ברגעים קשים:
"עידו גנירם משרת בבסיס שורה ליד רמלה, בזיהוי חללים. בימים אלה הוא כתב ליוצר אריאל הורוביץ, הבן של נעמי שמר:
"השבוע הראשון והשני בבסיס היו קשים מנשוא, עם מראות מזעזעים. לילה אחד יצאנו הביתה, חשבנו שנגמר הלחץ, ופתאום הקפיצו אותנו מהבתים כי הגיעו עוד משאיות עם עשרות חללים. ברגע הקשה הזה, צץ לי בראש שיר ישן וכמעט נשכח של אמא שלך, נעמי שמר: 'ליל המלאך'. שיר שנכתב בהשראת המאבק בין יעקב והמלאך בפרשה שקראנו השבת, מאבק שבסופו קיבלנו את השם ישראל:
כל הַלַּיְלָה נֶאֱבַקְתִּי, עִם מַלְאָךְ בִּלְתִּי נִרְאֶה
מַאֲבָק שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ, מַאֲבָק בִּלְתִּי נִלְאֶה.
בְּגוּפִי עַכְשָׁו צַלֶּקֶת, יָגֵעַ וּמוּתָשׁ
אָנֹכִי מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת, וְיוֹדֵעַ שֵׁם חָדָשׁ:
שֶׁנּוֹלַד מִתּוֹךְ הֲלֵיל, יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל
לִי נוֹלַד מִתּוֹךְ הֲלֵיל, יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל.
"הרגשתי שהשיר הזה נושא אותי קצת מעלה, נותן לי אוויר, נותן לי מקום, נותן לי יד וכתף ומחבר אותי מעלה מטה, ימינה ושמאלה, אל כל ישראל. בסיום של כמעט כל משמרת הלכתי לקצין בריאות נפש או לעובדת סוציאלית, לאוורר קצת את הנפש. באותו יום השמעתי להם ביוטיוב את השיר הזה, ופשוט עמדנו, אני ושלושה מטפלים, ובכינו ממנו יחד. זה היה רגע חזק ומשמעותי כל כך, ומאז אני לא מפסיק לשמוע אותו כמעט כל יום. בעיני הוא קצת סיפור המלחמה הזו. לו מישהו היה שואל אותי, הייתי נותן למלחמה הזו את השם 'מלחמת ישראל'...
אמא שלך כבר לא איתנו שאכתוב לה, אבל אני רוצה לומר תודה גדולה כל כך, אז כתבתי לך אותה".
אריאל הורוביץ ענה: "עידו יקר, תודה על הדברים המרגשים. אני שמח לשמוע שאמא זוכה לחזק בשיריה את מי שהכי ראויים לחיזוק גם כשהיא כבר לא איתנו... שנהיה חזקים ומאוחדים עד לניצחון וגם אחריו. שוב תודה - אריאל".
שיר נוסף הוא השיר 'ונשגב' שרבי שלמה קרליבך זצ"ל הלחין תוך חיבור שני פסוקים, הראשון מספר ישעיהו ב', י"א, והשני מפרשתנו, בראשית ל"ב, כ"ה.
וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר
כבר 31 שנים חלפו מאז הלך לעולמו "הרבי המרקד", רבי שלמה קרליבך באוקטובר 1994, והוא בן 69 שנים בלבד. הרבי היה "כוכב הרוק הראשון" של הזמר החסידי והלחין פסוקי תנ"ך בלחנים של פולק רוק. הרבי קרליבך הלך לעולמו אך שיריו "מפכים להם" אחריו, מנייני תפילת ליל שבת נקראים על שמו ושרים את שיריו. וגם את הלוחמים מחזקים שיריו.
כזה הוא גם השיר "ונשגב" המורכב כאמור שני פסוקים מספר ישעיהו ומספר בראשית. המדרש מחבר את שני הפסוקים הללו, שבשניהם מופיעה המילה 'לבדו', כרמז לכך שמאבק יעקב והמלאך רומז למאבק של עם ישראל עם צאצאי עשו: "רבי ברכיה בשם רבי סימון אמר: "אין כא-ל, ומי כא-ל ישורון - ישראל סבא! (יעקב אבינו). מה הקב"ה כתוב בו: "ונשגב ד' לבדו ביום ההוא" (ישעיה ב) אף יעקב - "ויוותר יעקב לבדו" (בראשית רבה ע"ז, א).
שירים על ארץ ישראל
עד כאן שני שירים על הרגע שבו קיבל יעקב את השם ישראל. זו הזדמנות להיזכר בעוד כמה שירים העוסקים בשם ישראל.
הראשון, מוכר וידוע, הוא השיר "ארץ ישראל יפה" ששרה להקת פיקוד הדרום בשנת 1972 למילים של דודו ברק, והלחן של שייקה פייקוב.
נערה טוֹבָה יֶפֶת עֵיינַיִם
לָנוּ יֵשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
וְיֶלֶד טוֹב יְרוּשָׁלַיִם
הוּ מִי פִּלֵּל וּמֵי מֶלֶל?
וְתוֹרָה אוֹרָה כָּזוֹ יֵשׁ לָנוּ
וְגַם הַגָּדָה וּמִגִּילָה,
וֶאֱלֹהִים אֶחָד שֶׁלָּנוּ
וְקוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה.
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת,
אֶת יֻשְּׁבָה בָּהּ וְצוֹפֶה
אֶת צוֹפָה בָּהּ וְזוֹרַחַת.
לָנוּ יֵשׁ, אָחִי, הָרִים אֲלָפִים
בָּם נָאווּ רַגְלִי הַמְּבַשֵּׂר,
וְגַם מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם
שֶׁאֶת נָפַשְׁנוּ הוּא שׁוֹמֵר.
וְחָסִיד בָּעִיר הָזוּ יֵשׁ לָנוּ
וְגַם חַיָּלוֹת וְגַם פְּרָחִים,
וְהַבְּרָכוֹת כֻּלָּן שֶׁלָּנוּ
והבשורות וְהַשְּׁבָחִים.
וְהָעֵמֶק הוּא כַּפְתּוֹר וָפֶרַח
וְהָהָר הוּא פָּרַח וְכַפְתּוֹר,
וְהַצָּפוֹן שְׁלָגִים וְקֶרַח
וְהַדָּרוֹם זָהָב טָהוֹר.
כָּל הַפַּרְדֵּסִים נוֹתְנִים כָּאן רֵיחַ
והשקדיות כֻּלָּן פּוֹרְחוֹת,
הַשֶּׁמֶשׁ כָּאן תָּמִיד זוֹרֵחַ
עַל מֵי תּוּגָה וּמִנּוֹחוֹת.…
גַּם לַפִּרְחָחִים אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ
יֵשׁ מְקוֹם בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל,
מִן הַצָּרוֹת שֶׁלֹּא עָלִינוּ
אַתָּה וְרַק אַתָּה גּוֹאֵל.
בְּכָחֹל לָבָן מוּנָף הַדֶּגֶל
וְלִירוּשָׁלַיִם כָּל שִׁירֵי,
אֲנַחְנוּ שׁוּב עוֹלִים לְרַגֵּל
הוּ, שִׁירִי: עַם יִשְׂרָאֵל חַי!
על השיר, סיפר המשורר הפזמונאי, דודו ברק בספרו "היום היום: מיטב שירי הזמר של דודו ברק":
בראשית שנות העשרים לחיי פנתה אלי להקת פיקוד הדרום בבקשה לכתוב למענה שיר על ארץ ישראל. לא נותר לי אלא ללקט תמונות ילדות ונעורים. בשורה זו פתחתי את השיר "ארץ ישראל יפה": "נערה טובה יפת עיניים לנו יש בארץ ישראל" על פי שיר של משורר הילדים הראשון שלנו, לוין קיפניס. מדובר בשיר "אליעזר ורבקה", הפותח במילים "נערה טובה יפת עיניים, הטי כדך, השקיני מים".
הביטוי "ילד טוב ירושלים" נכנס לשיר בזכות ילדי בית הספר "מעלה", ילדים דתיים שלמדו בסמוך לבית ספרי, בית הספר על שם חיים ארלוזורוב בירושלים. על כיפותיהם היה כתוב "ילד טוב ירושלים".
"תורה אורה" זו כותרת שנכתבה בגירים צבעוניים ובאותיות קידוש לבנה על לוח כיתה ב' כשקיבלנו מהמורה שלומית דקל את ספר "בראשית". "ארץ ישראל יפה" - אחד השירים החשובים לי במיוחד".
נסיים בשני שירים עתיקים שהולחנו ובוצעו ב"ימי התום" שלנו:
הראשון הוא השיר בעל השם המוזר במקצת והלא ידוע, 'הן ירונן' שכתב והלחין מתתיהו שלם בשנת 1948, עם קום המדינה.
הֵן יְרֻנָּן, יְרוֹעַע וְיֵעוֹר
הֵן תִּפְרַח, תִּפְרֶה וְתִפְרֹץ
מְדִינַת יִשְׂרָאֵל
עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל!
באתר זמרשת מצאנו שהשיר נכתב כתגובה לנבואת ישעיהו (פרק ט"ז פסוק י' "ונֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע יַיִן בַּיְקָבִים לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ הֵידָד הִשְׁבַּתִּי").
מתתיהו שלם סיפר בראיון לציפי פליישר בשנת 1963:
"השיר נכתב קצת לפני 1954. קטע מקרא בחג העומר, ז"א מילולי ולא מושר. אני חושב בזמן האחרון שצריך מה שפחות לקרוא בעומר ויותר לשיר. סמוך ליום העצמאות באותה שנה העברתי אם כן את הקריאה של קטע זה לשירה. לו הייתה לי שהות לתקן את המנגינה הייתי מתקן בה. היא טובה לנגינה ופחות טובה לשירה. יש קושי בקצב. גם בה התרחשה שחיקה (במילה "ישראל"). ביססתי את המילים על פסוק בישעיהו "לא ירונן", והעברתי מן השלילי אל החיובי, מן הקללה אל הברכה, והוספתי "מדינת ישראל". השיר מושך למהירות, אבל כל כך מהר כמו ששרים אותו אני מתחלחל... צריך בעצם להתחיל לאט ולהגיע בהדרגה למהירות".
נוסיף רק ששותפתו של שלם לקיבוץ וליצירת מסכתות החגים, הכוריאוגרפית לאה ברגשטיין יצרה לשיר ריקוד גברים של דבקה קצבית וסוחפת, הבנוי משורות של חמישיות. מאז ועד היום מושר השיר ונרקד בטקס חג העומר ברמת יוחנן, ולמעשה הפך לאחד משיאי הטקס. (מתוך "שיר-עד" - אתי ירוחמי).
השיר השני הוא 'מזרה ישראל' ששרה יפה ירקוני בשנת 1955, ללחן של אמיתי נאמן לפסוק מספר ירמיהו ל"א, 9, בשנות העליה הגדולה בראשית המדינה:
מזרה ישראל יקבצנו
ושמרו כרועה עדרו
כרועה עדרו שמרו
הפזמונאי והמלחין אמיתי נאמן, איש 'קול ישראל', סיפר לחוקר הזמר נחומי הר ציון שהלחין את השיר בשנת 1952, בעת שלמד במדרשה למחנכים למוזיקה בתל-אביב. הוא הלחין את הפסוק התנ"כי כתרגיל בקומפוזיציה במסגרת המדרשה, ובחר בו בהקשר לתקופה - שנות העלייה הגדולה של ראשית המדינה. עוד סיפר נאמן: "אני חילקתי את השיר לשני חלקים מבחינה מוזיקלית: החלק הראשון במשקל משתנה. בחלק השני השתמשתי בסולם פנטטוני, כלומר בעל חמישה צלילים, כמקובל במוזיקה של המזרח הרחוק"
ראוי לציין שהשיר שרד את הדורות הבאים זה בזכות ריקוד העם שחיבר לו שלום חרמון.
ועוד הארה: גם דוד זהבי הלחין את הפסוקים הללו, וביצעה אראלה ברלב עם חמישית גלבוע.
אלו מקצת שירים שעוסקים בשם ישראל - עם ישראל, ארץ ישראל, ומדינת ישראל. שנזכה כולנו, עם ישראל, עוד שנים רבות לשיר שירים ישראלים, כאן במדינת ישראל בארץ ישראל.