מי שחווה החל מהבוקר - עם פרסום החלטתו של ראש הממשלה למנות את האלוף רומן גופמן לראשות המוסד - תחושת דז'ה וו, צריך בסך הכול להיזכר במינויו של האלוף דוד זיני לראשות השב"כ.
כמו אז כן עתה, מקהלת שופרות הרל"ב יוצאים בקול תרועה רמה נגד המינוי. הגדיל לעשות עיתונאי זוטר יוצא גל"צ שטרם מלאו לו 30 וכבר פרסם ניתוח אישיותי-פסיכולוגי-ביטחוני 'מקיף' שלטעמו פוסל את גופמן מהתפקיד. לא פחות.
ה'חסרונות' של גופמן רבים, כמובן: הוא בוגר מכינת עלי שגדל בפריפריה האשדודית, הוא איש ערכי וקצין מצטיין, הוא גיבור ה-7.10 - אז יצא להילחם במחבלים וגם נפצע, הוא חושב מחוץ לקופסה והוא נאמן למדינת ישראל ולממשלתה, וכנראה גם, רחמנא ליצלן, מכיר בעליונות הדרג המדיני על הדרג הצבאי, וזה בהחלט פשע בל יכופר.
הטענה הראשונית שהושמעה היא עצם מינויו של ראש מוסד שלא שירת בארגון עצמו (בדיוק כמו שנטען כלפי זיני, שלא צמח בתוככי השב"כ). כדאי להזכיר שמתוך ששת ראשי המוסד האחרונים, שניים מהם הגיעו מחוץ לארגון - דני יתום ומאיר דגן, האחרון נחשב עד היום סמל לתעוזה ולניהול מוצלח של ארגון הביון הישראלי. מצד שני, אם לשפוט חלק מראשי המוסד שהגיעו מתוך הארגון, לא כולם היו אות מובהק של הצלחה, בלשון המעטה. במילים אחרות, אין מתאם הכרחי בין קריירה שנבנתה בתוך הארגון ובין ניהול מוצלח שלו.
אבל אל דאגה, אפשר לסמוך על התנועה חובבת העתירות לאיכות השלטון ועל דומיה שהם כבר ימצאו סיבות לנסות לעכב את המינוי, הם יעתרו לבג"ץ בק"ן טעמים לנסות לבלום אותו, התקשורת הישראלית תקונן על עוד "מבצר שנפל" ותשכח לרגע שגם ראש המוסד היוצא ועטור השבחים, דדי ברנע, הוא מינוי של נתניהו שהוכיח את עצמו - ממבצע הביפרים ועד סדרת החיסולים ההרואית בכל רחבי המזרח התיכון בשנתיים האחרונות.
וכמו במינוי זיני, מדובר במבחן שלנתניהו אסור להיכשל בו, אסור לו למצמץ לרגע, אסור לו להתרגש מכל מיני פרסומים צפויים מראש על מה כתבה אחיינית של גופמן לפני עשור בשיעורי הבית של כיתה ד' ביחס לפלסטינים ועל 'הקלטה נדירה' של חמותו מספרת שהיא מאמינה בגאולה השלמה. הם יגידו שהוא משיחי, שהוא אוכל מוות, שהוא מסוכן. הם יגידו הכול כדי לשבש ולהרוס את המינוי הזה, לא כי יש להם איזו סיבה או מועמד חלופי אפקטיבי, רק כדי להרוס ולטרפד.
ולסיום, מילה טובה מגיעה לבני גנץ, אינני ממעריציו - בלשון המעטה, אבל בפעם המי יודע כמה הוא מוכיח שבניגוד לעמיתיו בראשות האופוזיציה, שמוכנים לשרוף את הכול ובלבד שנתניהו ייכשל, הוא מגלה אחריות לאומית ובגרות, עושה את הדבר הנכון ולא את הצעד הפופוליסטי. כך מתנהלת אופוזיציה אחראית.