בקשת החנינה המסויגת של נתניהו הנפתחת בהכרזת הזיכוי ותיאור קריסת תיקי האלפים, לא הפתיעה את מי שעוקב אחר הדינמיקה הפוליטית משפטית בפארסה המשפטית הלא נגמרת.
המהלך משלים את יוזמתו של טראמפ, כשהמכתב הופך את פנייתו להרצוג לפטיש אמריקני במשקל טון ממנו הרצוג לא יוכל להימלט. נתניהו שאינו חף מטעויות אך נזהר במסלולו הפוליטי, פעל כנראה בלחץ אמריקאי להעביר בקשה רשמית המונעת מהרצוג להתחמק בטענה שנשוא החנינה לא פנה בבקשה.
בבקשה ניכרים מאמצי נתניהו למזער נזקים, כשהוא מציין שעל אף האינטרס האישי שלו בהמשך המשפט להוכחת חפותו, הוא נכנע לאינטרס הציבורי ולמעשה מצביע בעקיפין על מי שבעיניו זקוק לחנינה. מיעוט פרוגרסיבי שהשתלט על מוקדי הכוח במערכת המשפט והאכיפה וביקש לבצע פוטש שלטוני בכלים משפטיים הנתונים לרשותו.
עד עתה, נתניהו היה שרוי במלכוד מובנה בין הצדק שחושף את עלילת הכזב בתיקים, לבין התנהלות בית המשפט והפרקליטות. באין ממצאים לסעיפי האישום שנתפרו בחופזה בהנחה מוטעית שיובילו לפרישת נתניהו טרם משפט, שינתה הפרקליטות אסטרטגיה וביקשה למשוך את המשפט שנים וכך להביא לנטרול נתניהו ולנבצרות מעשית בהעסקתו כל ימי השבוע בדיוני "באגס באני" בלתי נגמרים.
המשחק על זמן הפך גם למפלט התופרים מאימת יום הכרעת הדין העלול להפוך את המאשימים לנאשמים. זו כנראה הסיבה לפיליבסטר המשפטי שמנהלת הפרקליטות בדיונים. תרגיל התמרון הפוליטי הנהוג בכנסת, שתכליתו למשוך זמן בנאומי לא כלום כדי לעכב הצבעה לא נוחה בבית המחוקקים, אומץ על ידי הפרקליטות והפך לתרגיל משפטי שתכליתו באמצעות חקירה נגדית אין סופית לעכב הכרעה ולנהל את מלחמת התשת נתניהו בשאלות הזויות ולא ענייניות שימרחו לאורך שנים.
אין לדעת גם כיצד היו מכריעים השופטים שמזמן היו צריכים להפעיל את סעיפי ההגנה מן הצדק אילולא היו הם עצמם נתונים במלכוד כשמכאן, לנגד עיניהם הצדק צורח יום יום את הריקבון שפשט בפרקליטות, ומשם, הם רועדים מפחד המילייה הקפלניסטי שהדי אן איי שלו זורם בעורקי הרשות השופטת.
ביבי זכר את נבואת כלת פרס ישראל פרופ' רות גביזון:"לנתניהו אין סיכוי לקבל משפט צדק". ו"המשפט הזה הוא טרגדיה לביבי ודבר לא טוב למדינה". נתניהו שצופה באולם המשפט באופן בו הנבואה קורמת עור וגידים יום יום מול עיניו, הבין כי בקשה רשמית לחנינה תחמש בפטיש ממשי את פניית הנשיא טראמפ להרצוג למתן חנינה, ותפתח צוהר לסיום הטרגדיה ולהיחלצות מהמלכוד בו הוא שבוי כחטוף במנהרת הזמן המשפטית החשוכה והלא נגמרת.
בקשת החנינה מעבירה את סצנת המלכוד לנשיא הרצוג. הרצוג שנושא עיניו לעתידו, לכוד בין פטיש החשש מתגובת טראמפ המאוד לא צפויה שתשליך על הקריירה שלו, לבין הסדן המאיים במחנה השמאל הקפלניסטי אליו הוא מחובר. מחנה שכבר פתח בקמפיין "חנינה תמורת פרישה". נראה כי בוז'י ימשוך את ההחלטה ויחפש פתרון יצירתי דוגמת חנינה מותנית בסוכריה קפלניסטית שנתניהו ידחה. נתניהו לא מתכוון לפרוש. ברור לנתניהו שאין נזק בבקשת חנינה כשהמחאה הקפלניסטית רק מכשירה אותה. החנינה האפשרית היחידה מבחינתו היא זו שתמחק את הטרגדיה ולא תאפשר כל הגבלה למי שהפך לקורבנה.
הכותב הוא עו"ד ממובילי תנועת "נקראים לדגל".