הרמטכ"ל אייל זמיר שלח היום (שישי) למפקדים את הסיכום לעבודת ועדת תורג'מן.
"צה"ל לקח אחריות ותחקר עצמו, אולם האירוע אינו נחלתו בלבד ולא יהיה זה ראוי להפנות את כל הזרקורים רק כלפיו", כתב זמיר. "כדי להגיע לחקר האמת ולמסקנות מלאות ברמה הלאומית יש להקים ועדת חקירה חיצונית ואובייקטיבית, כפי שנעשה לאחר מלחמת יום הכיפורים".
"יש לתחקר את הממשק בן הדרג המדיני לדרג הצבאי, את התפיסות המדיניות והביטחוניות שקדמו למלחמה, את 'הקונספציה', את המודיעין ואת ההתרעות שהונחו בפני מקבלי ההחלטות, את תהליכי הבקרה והמעקב ואת יחסי הגומלין והאחריות בין הגורמים השונים".
"הוועדה לא דנה באחריות אישית, מחדל 7 באוקטובר הוא כשל מערכתי ומתמשך. הטלת אחריות אישית על מפקדים, שהקדישו את חייהם לביטחון המדינה, היא החלטה כבדה, וראוי שהחלטות כאלה לא יהיו מושפעות מלחצים חיצוניים וייעשו בזהירות יתרה".
לדבריו, "אין ספק שכל אחד מבעלי התפקידים ששמם נקשר באירועים - יישאו על עצמם עול כבד בכל ימי חייהם. רק ועדת חקירה בעלת תמונה מלאה, רחבה ומעמיקה, תוכל לקבל הכרעות אישיות נוספות שוויוניות הרות גורל. עם זאת, אין בכך כדי להפחית מאחריותו של צה"ל ושל המפקדים".
באיגרת כתב הרמטכ"ל כי תוכנית יריחו של חמאס, או "תוכנית הכרעת אוגדת עזה" כלשונו, "נחשפה למודיעין באופן ראשוני החל משנת 2018 ובאופן מלא בשנת 2022. התוכנית לא נותחה לעומק ולא הוטמעה כנדרש. גילוי התוכנית הוא מצב נדיר, שכל גוף מודיעיני וצבא שואף אליו - נגישות לתוכנית המתקפה של האויב ויכולת לבנות בהתאם לו היערכות מתאימה כ'מצפן אופרטיבי' בתפיסות, בתוכניות ובבניין הכוח".
"גורמי המטה הכללי באמ"ן ובאמ"ץ שנחשפו לתוכנית היו חייבים לעסוק בה - לערוך דיונים, להפיק משמעויות ולהנחות את גופי צה"ל. כמוהם וביתר שאת - גם הגורמים בפיקוד הדרום ובאוגדת עזה. היה מצופה כי ייעשו תהליכים מעמיקים ביחס לתוכנית: תיחקר הרלוונטיות שלה, ייערכו דיונים, התוכנית תועלה במדרג הצי"ח וייעשה מעקב אחרי סימנים מעידים אצל האויב. על הפיקוד היה 'לצלצל בפעמונים' ולוודא כי במטה הכללי מכירים אותה ועוסקים בה בהערכות המצב ומייחדים לה דיונים ייעודיים".
"במהלך שנת 2023 נשלחו מספר התרעות לדרג הצבאי והמדיני (על ידי רח"ט מחקר, ראש אמ"ן והרמטכ"ל). ההתרעות היו כלליות ועסקו בזיהוי של התפתחות תפיסה בקרב אויבינו (איראן, חיזבאללה וחמאס) על פיה מדינת ישראל מצויה בתהליך החלשות פנימית שפוגע בהרתעה שלה ומגביר את הסיכוי להסלמה. יש לבחון את הממשק בין הדרג המדיני לצבאי ביחס להתרעה, ובמקביל, לבחון מדוע הדרג הצבאי, אשר שלח את ההתרעה - לא ערך את הכוחות והכוננויות ביחס אליה".