בפודקאסט החדש בהנחיית דביר עמר, רבני הציבור הדתי לאומי מעניקים הצצה לרוח שעומדת מאחורי העשייה ולצדדים האישיים.
בפרק הראשון הרב יהושע בן מאיר, מייסד ישיבת שבות ישראל, מספר על הקצינים הבכירים שגדלו באווירה התורנית, ההכרעות ההלכתיות אצל גדולי ישראל והזיכרונות ממלחמת יום הכיפורים.
"כמי שהשתתף במלחמת יום הכיפורים אני יכול להגיד שהרבה יותר קל שיורים עליך מאשר שיורים על הילדים והנכדים שלך ואתה לא יודע מה קורה, זה קשה מאוד, אני לא היחיד כמובן, כמו המוני עמך בית ישראל. מקבל התייעצויות מהילדים, החתנים וגם הנכדים מהמקומות השונים. הבן הגדול שלי תא"ל במיל' אלי בן מאיר תמיד אומר לי שמי שמדבר לא יודע ומי שיודע לא מדבר. בכללי, אנחנו מדברים, דנים ולא בהכרח תמיד מסכימים", מספר הרב בן מאיר.
לאחרונה שיבח הרמטכ"ל בפומבי את חתנו אל"מ משה טל, ממונה השבויים והנעדרים מטעם צה"ל. "יצא לי לשוחח איתו על הנושאים הללו. הוא היה 24 שעות בשנתיים הללו סביב השעון ובמיוחד לאחרונה סביב חזרת הדר גולדין. לאחר מכן הוא התרענן קצת ומקווים לראות את החטוף האחרון חוזר. צריך לזכור: אין מלחמה ללא שבוים ונעדרים, מקווה שהפעם יחזירו את כולם".
הרב בן מאיר שיתף בסיפור היסטורי שהיה לו עם הרב צבי יהודה הכהן קוק בזמן מלחמת יום הכיפורים, בעל השלכות אקטואליות לימינו.
"לפני 50 שנה, לקראת השבוע השני של חשוון במלחמת יום הכיפורים, הייתה הפסקת אש קצרה. הייתי מוכרח לפרוק את המועקה הנוראית שהייתה בי והלכתי להרב צבי יהודה הכהן קוק. אחרי 1 בלילה, דפקתי ודפקתי, עד שבשלב מסוים הערתי אותו", מספר הרב בן מאיר.
"הרב פתח את הדלת, רבע או שליש, ואומר לי: תן לי את המסמך. הייתי בבגדים מלוכלכים, יותר מחודש בו התקלחתי אולי רק פעם אחת, לכן חשבתי שהוא לא מכיר ומזהה אותי, וגם הערתי אותו באמצע הלילה. אמרתי לו: הרב, אני יהושע בן מאיר מהישיבה. הרצי"ה אומר לי: 'כן, כן ,תן לי את המסמך'. אני לא מבין על מה הוא מדבר".
בנקודה זו ביאר הרב צבי יהודה את פשר החוזה: "יש לך הסכם וחוזה עם הקב"ה איך תהיה הגאולה ואתה חושב שהוא פועל לא לפי ההסכם, תראה לי את ההסכם ואני יגיד לך מי צודק. התחלתי לבכות, כל המועקה שהייתי בי התחלתי להוציא בבכי. הרב אחז לי את היד, התחיל הוציא ספרים ולמדנו בספרים במשך שעה ארוכה על הגאולה העתידה".
הרב בן מאיר שיתף בהרחבה על מפגשים נדירים שהיו לו עם הרמטכ"ל בתקופת מלחמת יום הכיפורים, ההתיעצויות המיוחדות בנושאי מלחמה אצל הרב שלמה זלמן אוירבך, שאלת הגיוס בזמננו ומפעל חייו במשך כ-37 שנה - ישיבת שבות ישראל באפרת.
"הקמנו את הישיבה בשנת תשל"ז, מושקו מאוד לחץ שנהיה מהגרעין המייסד של אפרת ובאמת התחלנו. אמרו שב-15 במאי האמריקאים יצלמו את המקום ומאז אסור לבנות יותר. כאשר יום אחד ראיתי שהאינסלטורים עובדים באפרת על הביוב בשבת ואנו מצידנו חיכינו שיבנו את הקמפוס שלנו, לכן הלכתי לר' אברום לשאול, הוא פסק לי שלצורך מצוות ישוב ארץ ישראל מותר שערבים יעשו. הישיבה התקיימה למעלה מ- 30 שנה, בשלב מסויים הרגשתי שאני מתבגר לכן העברנו לרב שלא הצליח להרים אותה והיא נסגרה.
רצינו שהישיבה תמשיך להיום מקום תורה, לכן התייעצתי עם ראש ישיבת מרכז הרב הגאון ר' יעקב שפירא ואחרי שנתיים הגיע הרב יעקב אלימלך שהקים לשמחתי הרבה ישיבה לצעירים שמצליחה כיום עם למעלה מ-100 תלמידים".
בהמשך שיתף הרב בן מאיר כיצד דווקא הילד שגדל בבית בו אביו ישראל בן מאיר הוא סגן שר במפד"ל וגם אחיו יהודה הוא ח"כ במפד"ל, בחר בתחילה ללכת לקול תורה ופוניבז' אך מהר מאוד הלך למרכז הרב.
"מאוד רציתי ללמוד אצל גדולי הדור כמו ר' שלמה זלמן אוירבך איתו הייתי בקשר עד סוף ימיו. בפונינבז' הייתי בקשר עם ר' שמואל רוזובסקי שמאוד חיבב וקירב אותי ולמדתי חברותא עם הרב מאיר שמואלביץ', ר' שמואל רוזובסקי היה נסיך הישיבות, מי שלא ראה את שמחת התורה שלו לא ראה שמחה מימיו. כמובן באתי למרכז הרב. אמרתי לאבא שלי: אני יגיע למרכז הרב, אני רק רוצה לראות את הצד השני של הירח".
הרב בן מאיר שיתף בהרחבה על הקשר האישי עם גדולי ישראל במרכז הרב ובהם הרצי"ה קוק, ר' אברום שפירא, הרב מרדכי פרום, הרב רענן והרב הנזיר. "הרב מרדכי פרום בנה את מרכז הרב מבחינה לימודית ותורנית ונפטר בדמי ימיו, עתידו היה לגדולות. ר' אברום היה אדם חכם עם חוש הומור מאין כמותו שידע את כל התורה, תמיד פתח את הספר וקרא כאילו לא קרא מעולם".
הרב בן מאיר שיתף גם בזכרונות מהרב ניסן זק"ש, נכדו של הרב חרל"פ, אצלו למד במכון לראשונים. "למדתי אצלו איך לקרוא ראשון, לא מה אני רוצה לקרוא כמו שכתוב ברמב"ן אלא לקרוא מה באמת הוא אומר, לדייק ולהבדיל מה ההבדל עם שאר הראשונים".
לסיום התייחס הרב בן מאיר למאבקו הקבוע מידי שנת שמיטה שהציבור יאכל היתר המכירה. "היתר המכירה הוא הפתרון ההלכתי היחיד לקיום חקלאות בארץ ישראל, אוצר בי"ד לא פותר את הבעיות. באופן כללי גדולי ישראל התירו דברים חמורים פי אלף מזה ועל היתר המכירה גדולי הדור הסכימו עוד לפני הרב קוק - לכן, כל ההתנגדות להיתר המכירה זו ההתנגדות לרב קוק. רוב גדולי ישראל פסקו בעד וכך נהגו בארץ ישראל כל השנים לפני הקמת המדינה, מפריע לי הפגיעה ברב קוק".