שבוע טוב טל יקרה,
אני מבינה שחששת להביא אותי לראיון שבו אני גם מדברת, אז בחרת במונולוג מוכתב.
אשמח להגיע מתי שתרצי לאולפן ולדון באופן ענייני, שיכבד את הקהל שלך וייתן לו להחליט בעצמו מה נכון.
על הטענות ש"הושמטו" מהרשימה שלך
אם, ועד שתעיזי לנהל איתי דיון ענייני - רציתי להודות לך על הפרגון על התמונה בעיתון הארץ לצד חגי לובר ואיציק בונצל!
רק לא הבנתי למה השמטת את הראיון ב"פטריוטים", את השער ב"מוצש" של מקור ראשון, ואת הטורים במקור ראשון ובישראל היום. מדוע את מחרימה אותם? הם נחשבים פחות בעינייך? ומה עם הפודקאסט של רננה מאיר או פליישמן? ומה עם ההופעות בערוץ 14 כשהודתי לסמוטריץ' או ביקרתי את התנהלות ראש אכ"א בהחזרות מפטור? ומה עם הכתבה שנכנסה בי ב"הארץ" על שאמרתי "סיעת הדישמאיה" באולפן 13?
לא יפה להדיר אותם מהרשימה, רק בגלל שלא מתאימים לכתב האישום ה"עיתונאי" במעמד צד אחד. ערוץ 14 קם לכאורה כדי להיות תשובה לתופעה מכוערת כזו, והנה את עושה את אותו הדבר בדיוק. שיח מסולף ומשתלח, שרוצה לבטל ולשנוא את כל מה שאוהבים גם ב"שמאל", גם אם הוא נכון ערכית ומעשית. עצוב ומביך.
הצעה מהפכנית - פשוט נגיד אמת
אני רוצה להציע לך דרך אחרת, טל יקרה. אני מציעה משהו מהפכני: בואי פשוט נגיד אמת. שהארץ יגידו מה שבא להם, שקפלן ישמחו או יתעצבנו, שערוץ 14 יוציאו מתקפה מתוזמרת. כל אחד לפי הפוזיציה שנוחה לו בדרבי.
בואי רגע נתעלם מזה לגמרי, ופעם אחת, אחרי שנתיים של מלחמה שאמורה לעורר אותנו לגדילה, נגיד רק אמת. פשוט את האמת.
"של ישראל" ולא "של מחנה"
טל, להיות "של ישראל" זה לחשוב רק על ישראל. אך ורק עליה. אני רוצה שתהיה פה ישראל, וזה לא יקרה בלי צבא חזק וגדול. עם השתמטות ממוסדת במספרים כל-כך גדולים, לא יהיה פה צבא חזק ולא חברה מאוחדת. פשוט לא יהיה!
העובדה הזאת משמחת שמאלנים? אז שיהיה להם לבריאות! ממתי שמאלנים קובעים לי מה דעתי? ממתי המצב רוח שלהם מנהל אותי? לא הבנתי. אני של ישראל ושל צה"ל, ושהעולם יגיד מה שהוא רוצה. ושהבוס שלך יתעצבן כמה שהוא רוצה.
זהות ואינטרס ביטחוני
טל, פספסת את החלק החשוב בהבנת הזעקה שלי. היא לא באה רק מתסכול אישי כאשת מילואמניק.
היא באה מתוך לקיחת אחריות כמי שייצגה 100,000 משפחות מילואים כראש תחום מדיניות בפורום נשות המילואמניקים שזכיתי להיות ממיסדותיו, וכמי שהגנה משפטית על מאות מילואמניקים ובנות זוגם בממשק שבין המילואים לאזרחות במערך הזכויות שהקמתי במילואים 360 (כן, גייסתי גם את ההסתדרות לסיוע בעניין הזה, ואפילו את לשכת עורכי הדין! אבוי! עזרו למילואמניקים ומשפחותיהם! אמאל'ה!)
אני מתעקשת על תיקון אמיתי בסוגיית השותפות בהגנה, משום שאני יודעת היטב מה עומק ורוחב המחירים שפלח קטן מדי סוחב את האלונקה לבד, ומה גודל השחיקה שעלולה לסכן את כשירות גודל הכוח ואף לפגוע בביטחון המדינה והגנת עם ישראל באופן ישיר ומסוכן.
שיקולים קואליציוניים מול ביטחון
כשבאתי לממשלה שעבדתי איתה בדרישה לפעול באופן אסטרטגי להפחית במשקל כי הוא כבד מנשיאה לבד לאורך זמן - היא פחדה לגעת בסוגיה הזו רק בגלל השיקולים הקואליציוניים, והעדיפה להמשיך לנצל את טוב ליבנו ומחויבותינו, לדרוש מאיתנו עוד ועוד. ולא לדרוש מהאטימות של ההנהגה החרדית שום צעד רציני, לא גיוס של מי שלא לומד, לא גינוי של אמירות מסיטות כנגד גיוס, אפס ציפיות.
רק את המילואמניקים ומשפחותיהם אפשר לנצל ולחשוב שהכסף יפצה על העוול. העוול הוא חלק חשוב, אבל גם הוא לא העיקר בדרישה כאן. העיקר הוא שהמחסור בסד"כ פוגע בביטחון.
מערך מילואים שחוק ומחסור בחיילים לא מאפשר שמירה מיטבית על יהודה שומרון, מטולה ושדרות, והוא גם לא מאפשר כיבוש אפקטיבי של עזה אם וכאשר נידרש לו.
מבט ימני ואמוני
כנשות ימין מבטנו מפוקח לאתגר הביטחוני, וצבא גדול וחזק הוא חלק מהותי מהגוש שרוצה לקרוא לעצמו ימין. גם אמונית והלכתית, אסור לסמוך על הנס ומצווה לצאת למלחמה להגן על ישראל מיד צר. זהו חלק חשוב מגוש שקורא לעצמו "אמוני".
קראנו השבת בבתי הכנסת על יעקב אבינו, שקיבל את השם ישראל לאחר המאבק עם המלאך, ונערך למפגש עם עשיו בתפילה, דורון ומלחמה.
אי אפשר להגן על קיום עם ישראל מול אויב שרוצה לטבוח בכולנו, ללא קשר לצבע הכיפה או מוצא, עם צבא קטן ושחוק. מי שמתכחש לצורך הזה, לא יכול להתהדר בתואר "הגוש הלאומי".
מכיוון שמי שבחרנו בקלפי בוחרים שלא לייצג אותנו - בהחלט נייצג את עצמנו ואת האינטרס הביטחוני, החברתי והיהודי לצבא גדול לעם ישראל, שלא מבחין בין דם לדם מטעמי סחטנות פוליטית.
הביקורת היא חיונית
אני יכולה להבין מדוע הקול שאני מביאה מעצבן אתכם כל-כך: הוא אמיתי, מהלב ומבוסס היכרות של המחירים והצרכים ושל אלפי מילואמניקים ונשות מילואמניקים.
הוא מעצבן אתכם כי זה מאיים על יציבות הקואליציה אם היא לא תתעשת ותיקח את האחריות ברצינות, ולא במתווים שיווקיים שיקבעו את האבסורד ויסכנו את ביטחון המדינה שנים קדימה.
טל, הפוליטיקה היא אמצעי ולא מטרה. ואם לא ניתן לממש מדיניות ימין בקואליציה - אז צריך לתרגם מחדש את רצון העם.
ואם תקשורת שרוצה לקרוא לעצמה "ימין" לא יודעת לבקר או לכל הפחות להכיל ביקורת מימין - אז היא הופכת להיות עוד סיבה למה אנחנו מצביעים ימין ומקבלים שמאל.
טל, אני מעריכה אותך כאישה חכמה וכאשת מילואמניק עוד יותר. אשמח להגיע לדבר על הדברים באופן ענייני, כראוי לסוגיה קריטית לביטחונה וחוזקה של מדינת ישראל.