אחרי שתחקיר חטיבת המבצעים על אירועי 7 באוקטובר נפסל, צפוי הרמטכ"ל לקבל השבוע את הגרסה המעודכנת, שבוחנת את הקשר בין השיחות הליליות בצמרת הצבא לבין מצב המוכנות בשטח עם פתיחת המתקפה.
על פי ממצאים שפורסמו בחדשות 12, ההנהגה הצבאית פעלה תחת בלבול וערפל מודיעיני, בשעות הקריטיות שקדמו לטבח.
בסביבות 3:00 בלילה התקיימה שיחת "חיתוך מצב" בראשות מפקד פיקוד הדרום, אלוף ירון פינקלמן, ובהשתתפות מפקד אוגדת עזה תא"ל אבי רוזנפלד וקצינים מהשב"כ. כחצי שעה לאחר מכן, בשעה 3:30, העלה פינקלמן בפני הבכירים שלושה סימנים מעידים, ובהם אפשרות ל"מתווה יזום בהפתעה בדגש על פשיטה". לצד זאת, ההנחיה המרכזית הייתה להגביר מוכנות - אך תוך שמירה על פרופיל נמוך, ללא הנעת טנקים או העלאת מטוסים, כדי שלא לעורר תגובה אצל האויב. הרמטכ"ל הרצי הלוי אימץ בהמשך הלילה את הגישה הזו.
עוד דווח כי פינקלמן הציג שורה של צעדים שנשקלו ולא בוצעו: מעקב אחרי בכירי חמאס לצורך סיכול, שליחת כטב"מים לאיסוף מודיעין והעברת מסוקי קרב לבסיס רמון - החלטה שבוטלה. גם הנחייתו לחיל האוויר להגביר את דריכות מערך ההגנה האווירית ולהוסיף סוללת כיפת ברזל לא יצאה לפועל, ובבוקר התרחשה קריסה של המערך בדקות הראשונות של ההתקפה.
בהמשך הלילה התקיימו שתי שיחות התייעצות נוספות בראשות הרמטכ"ל ובהשתתפות האלוף עודד בסיוק ופינקלמן. בשיחות אלה התמקד הלוי במענה אפשרי למתקפה תת-קרקעית, וביקש בחינה מיידית של תקינות המכשול ומעקב אחר חשד למנהרה חודרת לשטח ישראל. לפי התחקיר, גם בשעות שאחרי תחילת המתקפה, השאלה הראשונה שהפנה הרמטכ"ל למפקד האוגדה הייתה בנושא המנהרה, למרות שחמאס כלל לא תקף באמצעות מנהרות טרור.
גם בזירות אחרות ההנחיות לא הובילו לפעולה בשטח: למרות בקשת הרמטכ"ל לחדד עירנות לאיום מהים, כל שבע הסירות של חמאס חדרו את המכשול הימי ולמרות הסבירות הנמוכה שהוערכה לגבי תקיפה מהאוויר, רחפנים וכטב"מים שיתקו את מערכי התצפית וחוליות חדירה השתמשו במצנחי רחיפה.
בשעה 4:30, כשעתיים לפני מתקפת חמאס, נשלח מסמך סיכום הנחיות נוסף מאת ראש אגף המבצעים. במסמך חזר בסיוק על ההנחיות הקודמות, ציין שההיערכות "לא רלוונטית בשעות הקרובות בהיבטי זמינות" והדגיש את הצורך בשמירה על מקורות מודיעיניים רגישים. בפועל, לא בוצעו פעולות משמעותיות לשינוי המוכנות.