לכל הקולות הקוראים עכשיו להרגיע, להפסיק את הוויכוח הלאומי, לבטל את החקירה בפרשת שדה תימן, את החקירה בפרשת מערכת המשפט שכשליה נחשפו בפרשת שדה תימן ואת משפט נתניהו כבסיס להגעה להסכמה לאומית, אני מבקש לומר אתם טועים ומקדמים את האפקט ההפוך.
אתם עשויים להשיג אך ורק את חידוש המאבק הפנים ישראלי בעצמה גדולה בהרבה בהזדמנות קרובה, עד קרובה מאוד. הסיבה פשוטה: מזה חמישים שנה קיימת בציבור היהודי בישראל מחלוקת בסיסית. צד אחד דורש מדינת לאום יהודית, מדינה לא מהססת לקיים חוק יסוד לא פרוגרסיבי שנקרא חוק השבות וחוק לאום לא פרוגרסיבי ומצד שני קבוצה השואפת לבטל את הלאומיות היהודית של מדינה ישראל ולהפוך אותה לסתם מדינה ככל המדינות, שבמקרה יש בה קבוצה גדולה של אזרחים יהודים או ישראלים ממוצא יהודי.
המאבק מתנהל זה חמישים שנה וכלל כמה שיאים כגון הסכם אוסלו, התנתקות, משפטים תפורים והתנפלות בשעת קול נדרי על יהודים שהתפללו רחמנא ליצלן בפרהסיה ביום הקדוש ביותר ליהודים. בא סינוואר וחשף את עומק המחלוקת וגרם לכך שיותר אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש לבחור אחת משתי תפיסות העולם שהן לא יכולות לשכון בצוותא. סינוואר יצר את ההזדמנות להגיע להכרעה, כדי להפסיק את המאבק הפנימי ולקדם פני הסכנות הגדולות שבאות עלינו מכל כיוון אפשרי.
אם חפצי חיים אנחנו, השגיאה הגדולה ביותר שנוכל לעשות בזמן הזה היא למרוח קרם הסוואה, להכריז "פוס" כאילו שמדובר במשחק ילדים, ולהשאיר את המחלוקת להתפרצות קרובה ועזה יותר, בכך נעודד את כל הזוממים להשמידנו, הן במערב והן במזרח. כאן לא מדובר במשחק ילדים אלא בשאלה קיומית. עובדת היסוד החשובה לעצם קיום הדיון היא שמדינת ישראל הוקמה שלא בדרך הטבע, בניגוד לכל שאר המדינות בעולם ולכן לא יכולה להסיק מסקנות מתקדימים היסטוריים של לאומים אחרים. מדינת ישראל לא תתקיים אם תהיה מדינה ככל המדינות.
אנו ניצבים בפני שאלה ייחודית הדורשת תשובה מקורית וייחודית. השאלה הקיומית כוללת מספר סעיפים: א. מדוע הוקמה מדינת ישראל? ב. מה הייעוד של המפעל הלא טבעי הזה? ג. האם אנו רוצים מדינה יהודית או מדינה סתם, מדינה ככל המדינות? ג. מדוע כל כך הרבה כוחות החל באירופה וכלה במזרח התיכון שואפים להשמידה ( כולם ראו את 7.10 ויודעים שזה רק פרומו שחשף את היעד של המתקפה העתידית, הגדולה והמתואמת) ד. מה הם דרישות המינימום להבטחת קיומה של המדינה גם אם נופתע שוב בהיקף גדול בהרבה משבעה כיוונים בו זמנית?
סינוואר אותת לנו בדם ואש שכשלנו משום שלא הבנו את המציאות. חיינו במציאות מדומיינת שבה נמנענו מלדון בשאלות הקיומיות והנה התנפצה ספינת המציאות המדומיינת אל סלעי המציאות הפיסיקלית והדתית שסביבנו. חסד עשה עימנו סינוואר שלא המתין לשותפיו וכך גרם לשבר גדול בדופן הספינה אך לא הצליח להטביעה. סינוואר נתן לנו את ההזדמנות להימנע מהמשך הבריחה מהבירור של שאלות היסוד ויצר משבר שחשף את עומק המחלוקת ואת הסכנה העתידית במחיר נורא.
סינוואר יצר את ההזדמנות להכריע במחלוקת סביב שאלות היסוד, להחליף את המנגנונים הפרוגרסיביים שחיים בתוך המציאות המדומיינת ולהקים מנגנים חדשים למדינה הייחודית על בסיס הייעוד הייחודי שמוסכם על רוב הציבור. לעולם לא נגיע להסכמה מלאה עם כל בעלי החלומות או הדעות. עלינו להגיע להסכמה של רוב הציבור היהודי (היהודי בלבד) ולאייש מחדש ולכוון את המערכות שכשלו, לאור התשובות לשאלות הקיומיות שלמעלה.
(נושא קיומי זה הוא עניין ללאום היהודי בלבד ולכן לא כל אזרחי מדינת ישראל צריכים להיות מעורבים בבירור זה, בלי לשלול את זכויותיהם האזרחיות הקיימות גם היום) מערכות אלו כוללות את הפיקוד העליון של הצבא ושאר מערכות הבטחון (חוץ ופנים), מערכת החינוך הממלכתית (שמסתירה בפני תלמידיה את ספר הספרים) , מערכת המשפט ששואבת השראה ממערכות משפט זרות ותרבויות זרות, והאקדמיה (שפניה חוצה ולא פנימה). מערכת המשפט על כל שלוחותיה חשפה את פרצופה בגלוי בזכות השבר שלתוכו הכניסנו סינוואר.
לכן, כל מי שקורא עכשיו לעצור, לבטל את כל המשפטים בחנינות מכל הצדדים, וליצור אשליה של רגיעה צריך לקחת בחשבון שההזדמנות הבאה לקיים בירור קיומי יסודי תהיה רק לאחר 7.10 בריבוע שייגרם על ידי ההשתקה הנוכחית. אם לא נשכיל לשבור את המסלול עליו צעדנו זה חמישים שנה, אנחנו נמצא עצמנו בריסוק הרבה יותר מסוכן.
אין מנוס מניתוח כואב אך חיוני, מהכרעה ברורה אך חיונית למען המשכיות הקיום הלאומי במולדת העתיקה. הכרעה נעשית רק על ידי הרוב ולא על ידי מריחה והסתרה של מחלוקות. אם יש כאן מי שההכרעה שתתקבל תהיה בלתי נסבלת עבורו, חופש התנועה קיים לגביו כמו לכל אחד אחר. אך הוא לא יוכל לכפות על הרוב היהודי בישראל של המאה העשרים ואחת להימנע מהכרעה ברורה ולצלול שוב לתוך מחלוקת גועשת ומסוכנת.
פרופ' האס חבר בהנהלת חוג הפרופסורים לחוסן לאומי