בערב ראש השנה כשהחלה הכניסה הקרקעית ללבנון, לוחם סיירת אגוז אור מנצור הי"ד היה החייל הראשון שדרך על אדמת לבנון.
כשעמד עם חבריו ליחידה מול הגדר, אור לא היסס לשנייה. הוא אמר: "אני ראשון!" - וכך פתח את התמרון מול חזבאללה.
שלושה שבועות בלבד לפני שהיה אמור להשתחרר, אור נפל בקרב אל-עדייסה יחד עם מפקדו ו-6 לוחמים נוספים.
>> להצטרפות לאלפי האנשים שכבר עוזרים למשפחה - כניסה מיידית כאן
"הוא לקח את החיים על הכתפיים שלו, לא כמשא קשה וכבד, אלא כמסע שבו יש לו זכויות ויש לו אחריות כבן בכור", מספרת אימו יהודית.
אור היה חלוץ כל חייו
כשהיה בן 4, אביו של אור נפטר ממחלה. אימו, יהודית, נשארה לבדה עם אור ואחיו הקטן. "הוא היה מוכן לעשות הכל עד הסוף בכל מקום שבו היה, ונתן לאחיו חסות של אבא", מספרת יהודית. "הוא התמודד עם הידיעה שגדל בלי אבא בצורה בריאה, והיה צעיר שראה את עצמו כבעל יכולת נתינה".
אור היה הראשון מהמחזור שלו להתגייס. למרות היותו יתום - נלחם לקבל שיבוץ הכי קרבי שאפשר.
"הוא עשה לי שיעור לגבי כוחו של רצון", מוסיפה יהודית. "כתבנו מכתב לצה"ל ופירטנו את התחושות שהוא מרגיש לגבי הייעוד שלו כלוחם, ואז הוא קיבל שיבוץ לטירונות גולני ובגיבוש כבר הוכוון לסיירת אגוז".
ב-7 באוקטובר 2023, אור הוקפץ לכיסופים. מאז המשיך להילחם עם יחידתו בחזיתות שונות - עד לרגע הקריטי הזה, בתחילת התמרון בלבנון.
הבית שאור חלם עליו כל חייו - עומד למכירה
כל חייו, חלם אור לקנות את הבית השכור בו הוא גר עם אמו האלמנה ואחיו הקטן. אור שיפץ את הבית בעצמו וטיפח אותו, חסך כל שקל למען החלום הזה.
אבל הוא נפל לפני שזכה להגשימו.
עכשיו הבית הועמד למכירה, ולאמא אין מספיק כדי לרכוש אותו. ללא עזרת הציבור - המשפחה תאבד את הבית.
"זה המקום שבו שמורים כל זיכרונותיו של אור: חדרו כפי שהותיר אותו, הגינה שטיפח, והקירות שספגו את צחוקו", מספרת יהודית.
החדר של אור הפך לחדר זיכרון. כל פינה בבית, כל צמח בגינה - הם זיכרון חי.
עבור המשפחה הקטנה הזו, לאבד את הבית זה לאבד את הקשר המוחשי עם אור. לאבד את החלום שלו. לאבד את הבית שהוא בנה ושמר עליו.
>> לעזרה מיידית להצלת הבית ולתמיכה במשפחה - לחצו כאן עכשיו
המשפחה צריכה לתת תשובה תוך מספר ימים, ללא עזרתכם - הם יאבדו את הבית של אור לנצח.
כבר 4189 אנשים תרמו אל תהיו האחרונים.
>> להצלת הבית של אור ותמיכה במשפחה - כניסה מאובטחת כאן