ועדת החוץ והביטחון דנה היום (ראשון) בהצעת חוק שירות ביטחון, כאשר במרכז הדיון עמדה השאלה האם לכלול בחוק הוראות לגבי ישיבות הסדר חרדיות.
בטיוטת החוק שהונחה על שולחן הוועדה בראשות חבר הכנסת יו"ר בועז ביסמוט, הוצע למחוק את הסעיף העוסק בקידום השתלבות בני הציבור החרדי בשוק התעסוקה ואת המנגנון המאפשר "הכשרה תעסוקתית מיועדת".
השינוי מבוסס על רצון להתאים את החוק לאתגרים הביטחוניים ולמחסור בכוח אדם בצה"ל, במיוחד לאחר אירועי 7 באוקטובר.
איגוד ישיבות ההסדר החרדיות שלח מכתב מחאה חריף ליו"ר הוועדה. "אנו פונים אליך בתחושת כאב ותסכול עמוק", נכתב במכתב. "ועדת החוץ והביטחון נמנעת מלהכליל בחוק הגיוס פרק מסודר ומלא העוסק בישיבות ההסדר החרדיות. זאת בעוד שבחוק עצמו קיימים שני פרקים מלאים המעניקים הכרה מסודרת לישיבות ההסדר הציוניות והישיבות הגבוהות".
באיגוד טענו כי אי ההכרה בישיבות ההסדר החרדיות מהווה "פגיעה קשה בערך השוויון ואפליה ברורה לרעת החרדים המשרתים בצה"ל" ומשמעה "חיסול מידי של 14 הישיבות ושליחת מסר של זלזול למאות החיילים החרדים שכבר משרתים בגאווה".
הרב כרמי גרוס, ראש ישיבת הסדר חרדית, אמר בדיון: "יש משהו שכן עובד היום וזה ישיבות ההסדר החרדיות. מצאנו את הדרך המוצלחת להביא תלמידים חרדים שגם ילמדו בישיבה, גם ירכשו מקצוע וגם ישרתו בצה"ל שירות משמעותי. זה מודל ראוי לחיקוי וצריך להסדיר את זה בתוך החוק".
אברהם ליבר, חבר ועדת האיגוד, הוסיף: "זו טעות שלא להכניס את האיגוד לתוך החוק. אנחנו משוכנעים שאנחנו יכולים לשלש את הכמות תוך שלוש שנים אם יהיו לנו תקציבים. כרגע אנחנו בתפוסה מלאה".
המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, קובי בליטשטיין, השיב: "בעבר לא הייתה הסכמה בין הישיבות, היום יש ואנחנו כרגע מתחילים לגלגל את הנושא. אנחנו לא רואים מניעה שיוקם איגוד נוסף, מעבר לאיגוד ההסדר הדתי לאומי, זה לא חייב להיות דרך החוק".
הייעוץ המשפטי לוועדה ציין כי ככל שמסלול ישיבות ההסדר החרדיות זהה למסלול ישיבות ההסדר הרגילות, ניתן לבחון את דרך עיגונן בחוק. עם זאת, יש להתייחס להשלכות הרוחב בהיבטי שוויון של הכשרה תעסוקתית על כלל החיילים בשירות סדיר.