בצבא ההגנה לישראל החליטו על שינוי בהרגלי הפרישה של אנשי הקבע.
על פי הצעתו החדשה של ראש אכ"א, האלוף גיל רגב, יועלה גיל הפרישה בעשר שנים: חיילי הקבע ישרתו עד גיל 55.
בנוסף, יוצבו "שערי קבע", שיאפשרו פרישה בגיל 28 ושוב, בגיל 37.
סעיף נוסף בהצעה: הפנסיה התקציבית הנהוגה כעת תעבור להיות פנסיה צוברת.
מטרתם של כל השינויים הללו היא, כמובן, להבטיח שירות יעיל וארוך יותר, שגם יחסוך כסף לצה"ל.
המהפך יתחיל להתבצע ביחידות העורפיות, בהן תוארך תקופת השירות עד גיל 55, ואצל אזרחים עובדי צה"ל עד גיל 65.
האלוף רגב, שהציג את המודל החדש, הסביר כי מטרתו היא שאנשי הקבע לא יידעו כל העת האם יצליחו לשרוד את המיון הבא.
"מדובר במהפך, אך המודל הזה שם קבוצה גדולה באיום מתמיד", אמר.
השינוי נעשה בעקבות המלצות ועדת מלכא לרמטכ"ל, שהוקמה בין היתר בשל הביקורת החריפה שנמתחה על תנאי השירות והשחרור של אנשי הקבע.
בין התנאים שזכו לביקורת חריפה היתה העובדה שגיל הפרישה הנמוך, גם של החיילים העורפיים, מזכה אותם בפיצויי פרישה גבוהים תוך אפשרות להתחיל במקביל בקריירה שניה.
על פי המודל החדש, יוכל צה"ל לבחון את השירות הניתן לו ע"י החייל, ואם לא יזדקק יותר הצבא לשירותיו - יוכל לשחררו בגיל 28.
בגיל 37 ייבחן כל חייל פעם נוספת, ומי שלא יימצא מתאים לשמש בתפקיד סגן אלוף או מומחה ישוחרר גם הוא. זהו הגיל המקסימלי שבו יתאפשר לאיש הקבע לפרוש ולזכות בכל הזכויות הפנסיונריות שצבר.
על פי המודל החדש, יוכל קצין קרבי לפרוש בגיל 45 או לעבור למערך הלא לוחם ולפרוש לאחר עשר שנים עם זכויות לוחם מלאות.
המגמה היא להפוך את הקצינים בדרגות מקצועיות וטכנולוגיות לאזרחים עובדי צה"ל, שגיל הפרישה שלהם יעמוד על 65.
בנוסף למודל זה, יפוטרו במהלך השנתיים הקרובות 4,500 אנשי קבע ועוד 1,500 אזרחים עובדי צה"ל, כולם מתחת לגיל 38.
ההערכה באכ"א היא כי רק בעוד 25 שנים יושלם יישומו של המודל החדש ויבוצעו כל השינויים המדוברים, על מנת לייעל את תפקודו של צה"ל.
(ב)
על פי הצעתו החדשה של ראש אכ"א, האלוף גיל רגב, יועלה גיל הפרישה בעשר שנים: חיילי הקבע ישרתו עד גיל 55.
בנוסף, יוצבו "שערי קבע", שיאפשרו פרישה בגיל 28 ושוב, בגיל 37.
סעיף נוסף בהצעה: הפנסיה התקציבית הנהוגה כעת תעבור להיות פנסיה צוברת.
מטרתם של כל השינויים הללו היא, כמובן, להבטיח שירות יעיל וארוך יותר, שגם יחסוך כסף לצה"ל.
המהפך יתחיל להתבצע ביחידות העורפיות, בהן תוארך תקופת השירות עד גיל 55, ואצל אזרחים עובדי צה"ל עד גיל 65.
האלוף רגב, שהציג את המודל החדש, הסביר כי מטרתו היא שאנשי הקבע לא יידעו כל העת האם יצליחו לשרוד את המיון הבא.
"מדובר במהפך, אך המודל הזה שם קבוצה גדולה באיום מתמיד", אמר.
השינוי נעשה בעקבות המלצות ועדת מלכא לרמטכ"ל, שהוקמה בין היתר בשל הביקורת החריפה שנמתחה על תנאי השירות והשחרור של אנשי הקבע.
בין התנאים שזכו לביקורת חריפה היתה העובדה שגיל הפרישה הנמוך, גם של החיילים העורפיים, מזכה אותם בפיצויי פרישה גבוהים תוך אפשרות להתחיל במקביל בקריירה שניה.
על פי המודל החדש, יוכל צה"ל לבחון את השירות הניתן לו ע"י החייל, ואם לא יזדקק יותר הצבא לשירותיו - יוכל לשחררו בגיל 28.
בגיל 37 ייבחן כל חייל פעם נוספת, ומי שלא יימצא מתאים לשמש בתפקיד סגן אלוף או מומחה ישוחרר גם הוא. זהו הגיל המקסימלי שבו יתאפשר לאיש הקבע לפרוש ולזכות בכל הזכויות הפנסיונריות שצבר.
על פי המודל החדש, יוכל קצין קרבי לפרוש בגיל 45 או לעבור למערך הלא לוחם ולפרוש לאחר עשר שנים עם זכויות לוחם מלאות.
המגמה היא להפוך את הקצינים בדרגות מקצועיות וטכנולוגיות לאזרחים עובדי צה"ל, שגיל הפרישה שלהם יעמוד על 65.
בנוסף למודל זה, יפוטרו במהלך השנתיים הקרובות 4,500 אנשי קבע ועוד 1,500 אזרחים עובדי צה"ל, כולם מתחת לגיל 38.
ההערכה באכ"א היא כי רק בעוד 25 שנים יושלם יישומו של המודל החדש ויבוצעו כל השינויים המדוברים, על מנת לייעל את תפקודו של צה"ל.
(ב)