אנו קרבים לחג האורים, וכמו בימים ההם זכינו לניסים גדולים בזמן הזה, אם כי נדמה שהמערכה לא תמה. האויב האסלאמי הטרוריסטי מסרב להיכנע, ועדיין לא איבד את התקווה להשמיד אותנו.
אירן ממשיכה לחמש את החיזבאללה, ולאחרונה התבטאו בכירים במשטר באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי בכוונתם לתקוף את מדינתנו.
בשנתיים האחרונות יש התעוררות עצומה של הנוער והצעירים בחברה הישראלית לחזרה לשורשים ולקיום מצוות. המכה החיצונית המטלטלת עוררה ובצדק את הגחלת. הנשמה פרצה במלחמה הזו.
כדי להתגבר על הטראומה ולהשיב מלחמה שערה, נוצר צימאון גדול למלא בתוכן פנימי ועמוק את חיינו. לדעת על מה ובשביל מה אנו נלחמים. התברר כי הזהות המקורית היהודית היא מקור הכוח ואיתה ננצח.
סח לי חבר שמשרת ביחידה 504 על חקירה מכוננת של האויב אשר שמה את האצבע על לב המלחמה. מדובר במחבל ג'יהאד אסלאמי, בשנות ה-30 לחייו מלומד, אביו היה בכיר פת"ח.
הוא נשאל בחקירתו, מה לדעתו עלינו, על מדינת ישראל, לעשות כדי שביום אחרי המלחמה כולם בעזה יבינו שניצחנו. תשובתו היממה את החוקר: 'כאשר תפסיקו להתבייש בדת שלכם, הניצחון יהיה בידכם, עד אז תנחלו רק הפסד'.
הוא ציטט פסוק מהקוראן בו נאמר: 'הוי בני ישראל היכנסו לארץ המובטחת אשר כתב אלוהים אותה לכם' אך לטענתו בני ישראל אינם היהודים של היום, שכן הם מסתירים את דתם ואת זהותם.
אביו היה מדגיש בפניו כי הארץ הזו שייכת לבני ישראל ולא להם, אך כיון שכאן רובם אינם מזוהים עם הזהות היהודית הדתית שלהם, הארץ לטענתו מוקיעה אותם.
האויב התכוון להשמיד אותנו, אך במעשיו הנוראים הדליק את נשמתנו.
חזית נוספת היא החזית הפנימית, בה מתחוללת מלחמת תרבות בין מדינת היהודים למדינת כל אזרחיה. הבעיה שלמרות שאלה המצדדים במדינת כל אזרחיה, מחוקת זהות ומסורת הם מיעוט, יש בידם מוקדי כוח כמערכת המשפט, הפרקליטות והתקשורת.
אך כמו במקרה של האויב החיצוני, דווקא הלחץ הנגדי והניסיון למחוק כל סממן דתי, הקים את הציבור על רגליו והביא לנהרה אדירה לכיוון הדת. אנו לא צועדים רק לניצחון על האויב אלא להדלקת האור של נשמתנו מחדש.